הקדמות לתלמוד הבבלי · בבא בתרא · הקדמה לפרק ח׳

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ כֵּן בְּנוֹת צְלׇפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת־נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן׃ וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ׃ וְאִם־אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו׃ וְאִם־אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו׃ וְאִם־אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ (במדבר כז, ו-יא)

כִּי־תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ־לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה׃ וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת־בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר־יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה עַל־פְּנֵי בֶן־הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר׃ כִּי אֶת־הַבְּכֹר בֶּן־הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא לוֹ כִּי־הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה׃ (דברים כא, טו-יז)

פרק זה עוסק בעיקר בנושא אחד — בדיני הירושה, ובדרך כוללת יותר — כיצד מתחלק רכושו של אדם לאחר מותו. שאלה אחת היא סדר הירושה — מי הם יורשיו הטבעיים של אדם, ומה הוא סדר הקדימויות בזכיה בירושה. כי אף שעיקרי הדברים נתבארו בתורה, יש כמה וכמה פרטים שיש לבררם על פי הכתובים והמרומז בהם. האם יש זכות ירושה גם למי שאינו קרוב קירבת דם אלא קירבת נישואין? האם הירושה עוברת דרך יורש שכבר מת לפני שהגיעה הירושה לחלקו? ענין אחר הוא זכות הבכור לקבל חלק כפול בירושת האב — מי הוא הנחשב בכור לענין זה, והאם זכות הבכור לכפל היא רק בנכסי האב, והאם זכות זו קיימת בכל נכסיו של הנפטר או רק במקצתם.

עיקרי דינים אלה הם מן התורה, ואחת השאלות המרכזיות בפרק היא האם הוראות התורה בענייני ירושה הן מחייבות לחלוטין, ואין המוריש יכול לסטות מהן, או שמא יש דרך לאדם להוריש את רכושו לאנשים אחרים, או שלא כפי סדר הדברים האמור בתורה. ואם יש דרך לעשות זאת — האם, ומתי, ראוי ורצוי הדבר.

כמו כן עוסק הפרק בסמכותו של האב לזהות אדם כבנו, או כבכורו, ולהשפיע בכך על מה שייעשה ברכושו לאחר מותו.

מעבר ליורשיו של האדם, ישנם אנשים אחרים הזכאים ליהנות מרכושו מכוח התחייבויות שונות, כגון אלמנה לכתובתה ולמזונותיה, וכן בעל חוב. ובפרק זה, כמו הבא אחריו, דנים ביחס בין אלו לבין היורשים.

צד אחר הנוגע לרכושו של אדם לאחר מותו והוא במצב שהיה מקובל, כאשר אין הנכסים מתחלקים בפועל בין היורשים, אלא נשארים כנכס משותף של הבנים (או הבנות) כולם. כאן יש לברר כיצד מנוהלים הנכסים ומהן זכויותיו וחובותיו של כל אחד מן היורשים ברכוש המשותף (תפוסת הבית). אלה הם עיקרי הנושאים שבפרק, ועימם פרטים שונים בעניינים אלה ובמה שנקשר אליהם כדרך המשא והמתן בתלמוד.