הקדמות לתלמוד הבבלי · בבא בתרא · הקדמה לפרק ז׳

אף פרק זה עוסק במכירת נכסי מקרקעין למיניהם. בתחילתו נדון עניינם של פגמים הנמצאים בדבר הנמכר, שכן, כשם שיש פגמים וחסרונות במיטלטלים כך יש גם בקרקעות, ואף באלה יש לברר מה הם הפגמים שהקונה מקבל עלוי ביודעין משום שהם מצויים ונובעים מטבע המציאות, ומה הם פגמים חמורים יותר, שאין הקונה מקבלם עליו. בדרך הטבע אין כל השדות חלקים לגמרי, אלא יש בהם מעלות ומורדות, סלעים ונקיקים. כיון שכך, יש צורך להגדיר מתי אומרים כי הפגמים בשדה הם מטבע העולם, ומתי יש בהם חסרון הגורם להפסד לקונה, עד שיכול הוא לנכות מן המחיר (או לקבל תוספת) עבור פגמים אלה.

כיוצא בזה, פעמים שאדם קונה שטח קרקע בעל מידה מסויימת מחבירו ונמצא שאין המידה מדוייקת לגמרי. כאן יש מקום לדייק ובתנאי המכירה, האם אמר המוכר שהוא מוכר מידת שטח מדוייקת, או שאמר שהוא מוכר בערך שטח מסויים. וגם כאשר הצדדים מסכימים מראש שלא לדייק במידה, יש שיעור לסטיה מן המידה המדוייקת, וכאשר היא גדולה מן השיעור — צריך לפצות את הצד שהפסיד בכך. לגבי פיצוי זה דנים האם צריך לשלם את ההבדל בכסף או להחזיר קרקע.

שאלה אחרת הקשורה בבעיות הקודמות היא במי שמוכר לחבירו חצי שדהו ולא פרט את גבולות המכר. מה עושים כאשר יש בשדה חלקים מובחרים וגרועים, כיצד מחלקים המוכר והקונה את השדה.

בבעיות אלה נקשרות גם שאלות אחרות, כגון השאלה כיצד דנים כאשר יש בהסכם המכירה תנאים הסותרים זה את זה, וכיצד נוהגים בחלוקת נכסים, ומה עושים כאשר לאחר חלוקה מתברר שיש פגם מהותי בה, האם מחלקים את הנכסים מחדש, או שאחד מן המקבלים מאבד את זכותו.