וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב. (ויקרא טו, יט)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · נדה · הקדמה לפרק י'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא. (ויקרא טו, כה)
וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר. (ויקרא טו, כח)
...אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלשִׁים יוֹם וּשְׁלשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ. וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה. (ויקרא יב, ב-ה)
כאמור בתורה ״ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה״ למדים אנו כי האשה נטמאת בנדה רק בדם היוצא מן המקור, וכדרכה של אשה לראות דם. אכן ישנם מצבים שבהם רואה האשה דם היוצא מן המקור, ואין זה בהכרח דם נדה, ובכללם, דם הבתולים, הוא הדם היוצא עם קריעתו של קרום הבתולים. ומעתה, נושא לדיון היא דרך ההנהגה בביאת הבתולה, שלבטח תראה דם בביאה זו, ואף לאחריה עשויה היא לראות דם הבא מן החבורה שנגרמה לה בביאתה. ואולם אפשר והדם שהיא רואה הינו דם נדות.
בכלל דיניה של הזבה למדים אנו כי הריהי מצווה לספור שבעה ימים נקיים, ולבדוק עצמה בכל יום, ומשנמצאה נקיה הריהי טובלת בליל היום השמיני, ונטהרת בכך. אכן יש לברר דינה של הזבה שלא נהגה כן, וכגון זו שלא בדקה עצמה אלא ביום הראשון וביום השביעי (ומצאה עצמה שהיא נקיה), ואולם לא בדקה עצמה בשאר הימים שביניהם. מעתה מה דינה: האם הימים שבדקה עצמה נחשבים לה כבדיקה מלאה, או שמא אין הם נחשבים אלא כשני ימי בדיקה, או אולי אין נחשב לה אלא יום אחד של בדיקה, הוא היום השביעי.
ומן האמור בתורה ״ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה״ למדים אנו עוד כי יש טומאה בדם היוצא מאשה, וכדבר הרגיל בחיי אשה, שרואה היא דם נדות. ומלבד שהאשה נטמאת בדם זה, הדם עצמו טמא ומטמא במגעו ובמשאו. אכן יש מקום בירור בדין דם אשה מתה שיצא ממנה הדם לאחר מותה, האם אף הוא טמא ומטמא במגעו ובמשאו.
ובדינה של היולדת למדנו מן הכתוב בה ״בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה״, שאף שטהורה היא לשמש עם בעלה, לענין טהרות הריהי נחשבת כטבול יום שלא העריב שמשו, שהוא שני לטומאה. אכן נדרשים אנו לברר את מכלול דיניה של זו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279