וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה׳. וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל. וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף. וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים. וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן. (ויקרא כז, א-ח)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · ערכין · הקדמה לפרק ד'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן. (ויקרא יד, כא)
פרק זה עוסק בסיכום ובהגדרה מדוייקת של פרטי הדינים שנאמרו בתורה בפרשת הערכין.
מלשון התורה בפרשת הערכין לא ברור תמיד למי היא מתייחסת, האם לנודר או למי שנודרים את ערכו (וכפי שהעירו המפרשים, עמימות זו נובעת מכך שאדם נודר בדרך כלל את ערכו שלו, וישנה זהות איפוא, בין המעריך לנערך). חוסר בהירות זה מעלה מספר שאלות: כאשר אדם נודר ערכו של אדם אחר, האם הולכים אחר גילו של הנערך או אחר גילו של הנודר? האם אשה שנדרה ערכו של איש נותנת ערך איש או ערך אשה?
עיקר הדיון בפרק זה מבחינת היקפו מתייחס לפסוק האחרון, העוסק בדין ״השג יד״, דהיינו, כאשר אין בידו של המעריך משגת לשלם את נדרו הריהו משלם על פי השג ידו. כפל הלשון של התורה בענין זה, מעלה את השאלה האם יש משמעות בענין זה גם למצבו הכלכלי של הנערך?
שאלות נוספות עולות לגופו של דין השג יד: מה הוא הזמן הקובע אם אדם זה נחשב עני או ״עשיר״, האם בשעת הנדר או בשעת התשלום? מה יהיה דינו של מי שנדר כשהוא עני ולאחר מכן העשיר, או להיפך? כיצד מגדירים מעמדו של אדם כעני או כעשיר, האם נכסים שאינם בידו כעת, אך עומדים להגיע לידו בעתיד, מגדירים אותו כעשיר?
דין דומה ל״השג יד״ האמור בערכין, הוא דין ״עולה ויורד״, המצוי במספר קרבנות (כגון קרבן מצורע, וראה כריתות י,ב) ואשר לפיו משתנה הקרבן שצריך החייב להביא, לפי רמתו הכלכלית, ובפרק זה דנה הגמרא ביחס בין שתי מערכות אלה של ״השג יד״.
נושא אחר הצריך בירור הוא הגדרת הערך לפי גילו של הנערך, כגון כאשר התורה אומרת ״מבן עשרים שנה״ האם כוונתה למי שכבר עברו עליו עשרים שנה, או שמא שנת העשרים עצמה בכלל זה? האם ״מבן חודש״ כולל את יום השלושים עצמו? ועוד, מהו הזמן הקובע לענין חיוב הערכין, האם גילו של הנערך בזמן הנדר, או גילו בשעת הנתינה להקדש?
שאלה אחרת, הנוגעת לדינים אחרים בתורה, היא: כיצד מונים את גילו של אדם לענין ערכין, האם לפי מנין שנות העולם, וכל הנולדים בשנה מסויימת ערכם אחד, או שמא יש ללכת לפי תאריך הלידה של האדם שאת ערכו נודרים?
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279