הקדמות לתלמוד הבבלי · גיטין · הקדמה לפרק ד׳

וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּהּ לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. ויקרא יט, כ

כיון שיכול הגט להימסר על ידי שליחים, הרי קיימת גם אפשרות שהבעל יבטל את שליחותם או שיבטל את תוקפו של הגט לפני שהגיע לאשתו. מעיקר הדין יכול הבעל לבטל את הגט גם שלא בפני השליחים, ושליחים אלה עלולים למסור את הגט לאשה בלי לדעת זאת, אף שלגט אין עוד כל תוקף. ומשום כך ייתכן שאשה זו תינשא לאחר שלא כדין, ובאים היא ובעלה השני לידי איסור חמור, וילדיהם יהיו ממזרים. כדי למנוע תקלה כזו תיקנו חכמים שלא יבטל אדם את הגט שלא בפני השליח.

מתוך שהוזכרה תקנה זו, חרזה המשנה עוד כמה וכמה תקנות אחרות שתיקנו חכמים בדורות שונים לשם ״תיקון העולם״. תקנות אלה הן בתחומים שונים בהלכה, ואף התקנות עצמן הן מסוגים שונים. יש דברים שתיקנו נוסח מסויים, ויש שיצרו מנהגים ונוסחים קבועים, ויש שהורו הוראות לעשות דברים — בין לחומרה ובין לקולא. הצד השווה בתקנות אלה הוא ״תיקון העולם״, כלומר, שעל ידי תקנות אלה גרמו חכמים שלא יבואו בני אדם לעבור על דברי התורה ויתחזקו בקיומם, ושלא ייגרם מכשול לאחרים (בין באיסור בין בסכנה).

מתחילה דנים בנושאים השייכים במישרין למסכת, ולאחר מכן בנושאים שונים אחרים.

התקנות הנדונות בפרק זה הן — האיסור לבטל גט שלא בפני השליח. החובה לכתוב בגט את כל השמות שיש לאיש ולאשה. התקנה להחליף נדר במקום שבועה בשעת גביית כתובה כדי להימנע משבועת שקר מצד אחד, ומקיפוח זכות האלמנה מצד שני. החובה לכתוב את שמות העדים בגט, כדי שניתן יהיה לקיימו. תקנת הפרוזבול — שעל ידה עוקפים את חובת שמיטת כספים, על מנת שלא לעבור על מצוות התורה ולהלוות כסף לעניים. התקנה שעבד שנשבה ונפדה ימשיך (במקרים מסויימים) להיות עבד, כדי שישתדלו לפדותו. התקנה שעבד שנעשה כמשכון לפרעון חוב ונשתחרר ישלם (הוא או משחררו) את החוב. התקנה שמי שחציו עבד וחציו בן חורין ישוחרר כרי לקיים מצוות פריה ורביה. התקנה שעבד שנמכר לנכרים או לחוץ לארץ יצא מייד לחורין — כדי שלא יוכרח לעבור על המצוות שהוא חייב בהן. התקנות שלא לפדות שבויים ולא חפצים של קדושה יותר ממחירם כדי שלא לגרום על ידי כך לשביית עוד אנשים וחפצי קדושה מישראל. ותקנה נוספת בענין שבויים — שלא להבריחם, על מנת שלא לגרום סכנה לשבויים אחרים. תקנות באשה שנתגרשה מפני טעם מסויים שלא יחזירנה בעלה — שלא יבוא לבטל את נישואיה לאחר. התקנה שלא לפדות מן הגוים מי שמכר עצמו להם, כדי שלא יתרגלו אנשים בכך. התקנה שהמוכר שדהו לגוי חייב לקנות ממנו ולהביא ביכורים — כדי שלא תימכר הארץ לגוים.

אגב הדיון בנושאים אלה מתבררות באופן יסודי הלכות שונות, בעיקר בדיני שמיטת כספים, ובדיני עבדים.