סוכם שמצוותה של תקיעת שופר היא בכל ראש שנה, אף כאשר חל בשבת, אלא שתקיעה בשבת נעשית רק במרכז — בבית המקדש. ומחוץ למקדש נאסר הדבר בעיקר מפני חשש לטלטול מרשות לרשות, והוא מותר לאחר חורבן הבית רק במקומו של בית הדין המרכזי (ואף היתר זה בטל בפועל במשך הזמן).
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · ראש השנה · סיכום לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אגב הדיון בנושא זה נדונו גם שאר תיקונים שנעשו לאחר החורבן. התמורות שחלו בין זמן בית המקדש ואחרי חורבנו הצריכו שינויים, הן לחומרה והן להקלה, בתחומים שונים. מקצת דברים שהותרו רק בשל עבודת הקודש נאסרו לאחר מכן, ואילו דברים שונים נשארו, הן כזֵכֶר למקדש, והן מתוך הרגשת התקווה לבניינו בקרוב.
לענין תקיעת השופר סוכם כי אין זמן קבוע לתקיעה אף כי חכמים תקנו סדר קבוע של תפילות וברכות, ועיקרה של התקיעה הוצמד לתפילת המוסף של ראש השנה, לפניה ובתוכה. אף מוסכם שחייב להיות מחזור של תקיעה תרועה ותקיעה, אלא שכבר בדורות ראשונים היו חילוקי דעות ומנהגים בדבר הגדרתוֹ המדוייק של קול התרועה, ומשום כך הוסיפו וחזרו והוסיפו במשך הדורות אופנים שונים של תקיעה כדי לבנות מחזור תקיעות שייצאו בו ידי חובה לפי כל הדעות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279