דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. (ויקרא כג, כד)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · ראש השנה · הקדמה לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. (במדבר י, ז-ח)
וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה׳ הִיא מָעֻזְּכֶם. (נחמיה ח, י)
מצוות תקיעת השופר בראש השנה נראית כשייכת מעיקרה אל מרכז החיים היהודי, המקדש, שלידו גם מושב הסנהדרין הגדולה. במקום מרכזי זה נעשית תקיעת השופר בחג בשלמותה. אולם תקיעת השופר מצוותה גם במקומות אחרים מחוץ למקדש, וגם בדורות שלאחר חורבן הבית. כיון שתקיעת השופר בשבת יש בה חשש איסור (אם מצד עצמה ואם בהיותה מביאה לידי מלאכה גמורה) צריך לברר האם, ובאיזו מידה, יש להגביל את התקיעה, במקום שהדבר עלול להביא לידי עבירה.
נושא יסודי נוסף של דיון בפרק זה הוא בבירור הלכה למעשה כיצד סדר התפילות והתקיעות בראש השנה. הן לגבי התפילות והברכות המיוחדות שתקנו חכמים, תוכנן והחלקים המעכבים שבהן, והן לגבי תקיעת השופר שלמעשה היא חלק מן הטכס-התפילה בראש השנה. מה היא ההגדרה של קולות התקיעה והתרועה, והאם יש מחזור או מבנה מסוים של קולות שהוא מחובת היום. בירור נושאים אלה הוא ענינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279