וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים. אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָה. וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כֶּסֶף. (שמות כא, ז-יא)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · כתובות · הקדמה לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ. וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים. וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה. וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ. וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׁוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר. וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ. וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו. (דברים כב, יג-יט)
בדיני האונס מבואר בתורה כי כסף הקנס הוא לאבי הבת, מבירור מהות הזכות הזו ממשיכים את הדין כדי להסביר ביתר הרחבה את הזכויות שיש לאב בבתו בכלל, ובאיזו מדה זכויות אלה הן אישיות או שהן זכויות ממוניות (הניתנות להורשה). המקור בתורה לזכויות האב בבתו הוא בעיקר מן הכתובים המדברים ברשות האב למכור את בתו לאמה (אף שיש גם תקנות חכמים בנושא זה).
תחום הלכתי אחר שבו יש מעמד וזכות לאב הוא בדין המוציא שם רע על אשתו. אף שלכאורה מבואר דין זה במקרא יש עדיין מקום לבירור מדוייק של הנושא. ואף כאן מתמקד הדיון בשאלה עד כמה יש לקיים את הכתוב כלשונו או להרחיב את ההלכה גם למקרים דומים. ביחוד שלכל הדעות אי אפשר לקיים את הדין האמור במקרא בלא להזדקק לעדים המעידים לחיזוק טענתו של כל אחד מן הצדדים.
בירורן וסיכומן של ההלכות המגדירות את זכויות האב בבתו מביא לנושא המרכזי של הפרק — זכויות הבעל לגבי האשה, וכנגדן ההתחייבויות של הבעל כלפי אשתו. מכאן מתחיל הדיון בדיני תנאי הכתובה (המגדירים את החובות והזכויות הללו) הנמשך מכאן עד לסופה של המסכת. בפרק זה עוסקים בעיקר בהתחייבויות העיקריות של הבעל שמדין תורה (הנלמדות אף הן מדיני האמה העבריה הנישאת לאדון), ובכללות מערכת החיובים שמקורה בתקנות חכמים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279