באיסור חמץ החמירה התורה חומרה יתירה שלא זו בלבד שאסור באכילה ועונשו כרת, אלא שנאסר אף להשהותו בבית ב״בל יראה״ וב״בל ימצא״. על כן הוסיפו חכמים והחמירו הרבה בחמץ. משום כך אף הקפידו מאוד בחובת ביעור חמץ, שחייב אדם לדחות כל עסקיו כדי להתפנות ולקיים את מצוות הביעור, אם אין הביעור מבטל אדם מחובת מצות עשה חמורה או מפיקוח נפש. בסיכומם של דברים, לא רק חמץ גמור, שתפח ממש ונעשה כלחם (שהוא החמץ שהאוכלו חייב עליו כרת), אלא גם דברים אחרים נכנסים בגדר חמץ. ראשונה מביניהם היא תערובת חמץ, על פי מסקנת ההלכה נאסר החמץ ואוסר בכל שהוא, כמו כן גם חמץ שנשרה בתוך דברים אחרים ונתן בהם מטעמו. ולא חמץ גמור בלבד, גם מחמצת שלא הגיעה לדרגה זו — אסורה וצריכה ביעור.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · פסחים · סיכום לפרק ג׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כללו של דבר: כל שיש בו חמץ וניתן וראוי לאכילה — דינו כדין חמץ. החמץ בטל מאיסורו כאשר הוא אינו ראוי עוד לאכילת אדם כלל.
וכיון שחוששים לא רק לחמץ גמור אלא אף לכל הקרוב להחמיץ, החמירו חכמים מאוד בספקות חמץ, ועשו כמה נדרים וסייגים כלישת הבצק למצה ואף בדברים אחרים (כגון הפרשת חלה), והכל כדי שלא להביא לידי חשש חימוץ.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279