שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. (משלי א, ח)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · פסחים · הקדמה לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בהמשך לנאמר בפרקים הקודמים בענין ביעור החמץ בערב פסח, דנים במצוה נוספת הקשורה בערב פסח — האיסור לעשות מלאכה בערב הפסח, כדי לתת זמן מספיק להתכונן לכל הנדרש לחג, בביעור החמץ ואפיית המצה, ובעיקר בהכנות לקראת הקרבת קרבן הפסח. ואולם איסור זה לא נקבע על ידי חכמים כאיסור גמור, והוא תלוי במנהגי המקומות השונים. היו מקומות שנהגו איסור בעשיית מלאכה כל היום כולו, והיו מקומות שנהגו באיסור זה רק מחצות היום ואילך.
הבעיה המרכזית של פרק זה אינה אך בבירור ההלכה המיוחדת של איסור המלאכה בערב הפסח, אלא להגיע לקביעת כללים יסודיים ביחס לתוקפו המחייב של המנהג. מנהג הנהוג בישראל, מה בעצם תוקפו? מה הוא המקור ממנו שואב המנהג את כוחו, ועד כמה הוא מחייב את המחזיקים בו? ועוד: האם החיוב לשמור את המנהג המקובל אין בו שינוי לעולם, או שמא יכול הוא להשתנות? היכול אדם לוותר על מנהג מקומו או מנהג אבותיו?
וביתר יחוד, השאלה בדבר אדם העובר ממקום למקום ונתקל בשינויי המנהגים ביניהם: האם חייב הוא להמשיך לנהוג כמנהג מקומו גם כאשר הוא עובר למקום אחר? ומנהג המקום שהוא מגיע אליו — האם הוא חובה או רשות? בירור השאלות הללו, ודיון בדוגמאות מרובות של חילופי מנהגים במקומות שונים, הוא ענינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279