הקדמות לתלמוד הבבלי · סנהדרין · סיכום לפרק י"א

פרק ״חלק״ מהווה סיכום והשלמה למסכת סנהדרין כולה, באשר הוא משלים את תמונת ההויה היהודית גם מצדדיה הפנימיים האמוניים, ומוסיף על הראשונים שעסקו בעיקרם בצדדים שהם מסורים בידה של החברה לעשותם ולתקנם. בפרק ״חלק״ לא נתבררו בדרך שיטה עיקרי אמונת ישראל, ובעיקר נדונו בו כמה יסודות הצריכים חיזוק ובירור מפני דעות המינים, ובפרט האמונה בתחית המתים ובביאת המשיח.

ואכן, יש באלה כדי להשלים את דמותה של המדינה היהודית אל מעבר לגבולות הזמן והמקום של המציאות שהיתה אל עבר המציאות האידיאלית של ימות המשיח, ומעבר להם אל תחיית המתים וחיי העולם הבא, שיש בהם משום השלמת הדמות, עד לדרגה העליונה ביותר של מציאות האדם והאומה. בדרך כלל אין הפרק עוסק בתיאורים של ימות המשיח או אחרית הימים לעצמם, אלא בעיקר בהדגשת הגורמים המקשרים את תורת ישראל ואת עברו של העם אל דרגות אלה. מציאת הקשר בין מקראות התורה ותחיית המתים, וכמו כן התיאורים על חבלי המשיח ועל קץ הגאולה מהווים קישור נוסף בין המציאות הקיימת לבין המציאות העתידה להיות.

מאותה נקודת יסוד יש להבין גם את המקום הנרחב המוקדש בפרק זה להערכה היסטורית, אם בהערכתם של אישים בודדים (חמשה מלכים וארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא) ואם של תקופות שלמות (דור המבול, ודור הפלגה, יוצאי מצרים ועדת קרח ואחרים). הערכות אלה נותנות מקום לא רק להבנת עברו של עם ישראל, כי אם גם להערכה שלמה יותר של יחידים רבי השפעה ושל ציבורים שלמים בהווה ובכל דור. הדמויות המתוארות הן של אישים שחיו בעבר, ואולם בצורות שונות הריהן טיפוסיות ותמידיות ויש בהם משום הוראה ואזהרה לעתיד.

באותו אור יש לראות גם את דיני העיר הנדחת. אמנם חכמים אמרו כי עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות, ואולם הלכות עיר הנדחת מהוות התראה מתמדת עד היכן יש להרחיק לכת כדי לשמור על שלמותה הרוחנית של המדינה היהודית, ובאיזה תקיפות יש לנהוג על מנת למנוע את הדרדרותה וירידתה עד לאותה שפלות של דורות שלמים אשר אבדו את עולמם — בעולם הזה ובעולם הבא. משום כך מהווה פרק זה השלמה לדמותה של המדינה היהודית, כאשר הדברים מועברים אל מעבר לגבולות החוק והסדר הפרטי, והריהי נעשית ביטוי מלא של היהדות כולה.