וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה׳ כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה׳ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ. (ויקרא כז, ט-י)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · תמורה · הקדמה לפרק ג'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל. (ויקרא כז, לג)
מבואר בתורה כי בהמה שהמירו בה נעשית קודש. אולם אין הכתוב מפרש מה מהותה של קדושה זו, האם בהמת התמורה מתקדשת לענין זה שתחשב לרכוש המקדש (״קדשי בדק הבית״) או שיש בה קדושת הגוף? האם קדושת הגוף משמעה רק איסור הנאה מבהמת התמורה ואיסור לעבוד ולגזוז אותה, או שהיא נעשית קדושה וראויה להקרבה. ואם בהמת קרבן היא, האפשר לראותה כתחליף גמור לקרבן הראשון ואפשר להקריב איזו מהן שירצו, או שהיא נחשבת רק כ״אחריות״ — שאם הקרבן המקורי אבד או נפסל יבוא זה במקומו.
גם אם חלה קדושה גמורה של הקרבן הראשון על בהמת התמורה מובן שיש להבחין בין קרבנות נדבה, שיכול הוא להביא מהם כמה שירצה, ובין קרבנות שיש בהם קדושה מיוחדת, שאין הוא יכול להרבות ולהוסיף בהם.
כיוצא בו יש מקום לשאול לגבי התחייבויות נוספות החלות על מקריב קרבן (כגון הוספת מנחה ונסכים לקרבנות רבים, לחמים לתודה ועוד), וכן החובה להביא את הקרבן תוך זמן מסוים — האם חלות הן גם על בהמת התמורה, או שלה יש דינים אחרים?
הבעיה ביחס לתמורה כתחליף לקרבן הראשון הריהי נעשית מורכבת יותר כאשר בהמת התמורה אינה מן המין הראוי לקרבן זה (כגון נקבה לעולה או לאשם, או בקר לקרבן פסח או לאשם) ולפיכך אינה יכולה לעלות במקום (או כתוספת) לקרבן הראשון, ויש לברר איפוא מה דינה ומה עושים בה.
דין התמורה נאמר בתורה, ואולם יש מציאות דומה לזו של התמורה — הולד הנולד לבהמת קרבן. אם היתה בהמת קרבן ממין נקבה, אם בדרך הרגילה — כגון שהביא נקבה לשלמים, או קרבן חטאת שהוא כרגיל מן הנקבה. או בדרך אחרת — שהקדיש נקבה לקרבן שבא רק מזכרים (כעולה ואשם). או שעשה תמורה נקבה לקרבן כזה. ונקבת קרבן זו נתעברה לאחר הקדשתה. ואז עולות שאלות דומות: מהות הקדושה שבולד, ואם הוא ראוי להקרבה — כיצד ולאיזה קרבן מקריבים אותו.
צירופי בעיות אלה — תמורת קרבן וולד הקרבן, הן עיקר ענינו של פרק זה, הדן בכל סוג קרבנות לעצמו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279