בפרק זה סוכם, כי כאשר כהן נושא אשה בנישואי איסור (במקום שהקידושין תופסים) אין היא יכולה לאכול בתרומה מכוחו, אבל עבדי צאן ברזל שלה יאכלו, משום שהם נחשבים כרכושו. ועוד סוכם כי כל ביאת איסור פוסלת את בת הכהן מלאכול תרומה.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · יבמות · סיכום לפרק ז׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כללם של דברים: נישואין גמורים, וכן זרע בר-קיימא, יש בהם כדי לשַנות את מעמדה של אשה לגבי אכילה בתרומה, שאם בת כהן היא — הנישואין או זרע מִבִּיאַת זָר פוסלים אותה, ואילו נישואי בת ישראל לכהן או זרע מביאת כהן מכשירים אותה לאכול בתרומה. אולם זיקת היבם, עוּבּר, או ביאה שאינה שלימה (של ילד מבן תשע עד בגרותו) — יפה כוחן לפסול, ולא להאכיל.
לענין הגדרת הזרע, הרי בין להכשיר ובין לפסול — כל הצאצאים נחשבים לזרע, בין צאצאים ישירים ובין צאצאי צאצאיהם, ולענין זה נחשב כל זרע, בין שהוא כשר ובין שהוא פסול (מלבד בן השפחה והגויה שלגבי כל ענין אינם מתייחסים אחר אביהם).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279