הקדמות לתלמוד הבבלי · קידושין · הקדמה לפרק ג׳

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם־יַעַבְרוּ בְנֵי־גָד וּבְנֵי־רְאוּבֵן  אִתְּכֶם אֶת־הַיַּרְדֵּן כׇּל־חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת־אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה׃ וְאִם־לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ (במדבר לב, כט-ל)

פרק זה דן בשלשה נושאים: תנאים הנעשים בין האיש והאשה בשעת הקידושין, קידושין שיש בהם ספק לגבי זיהוי בני הזוג, כללים לגבי קידושין מותרים ואסורים, וקידושין תופסים ושאינם תופסים.

בפרק זה יש בירור יסודי יותר של משפטי התנאים בכללם מה הוא הניסוח המחייב של תנאי בכלל, וכיצד מתפרשים התנאים השונים שמתנים בשעת קידושין. בירור נוסף בענין זה הוא ביחס לתנאי הקובע שיחולו הקידושין לאחר זמן מסויים או לאחר שישתנה מעמדם האישי של המקדש והמתקדשת, הן ביחס לניסוחו המדוייק של התנאי והן ביחס למעמדה של האשה במשך הזמן שבין מעשה הקידושין וזמן חלותם.

בעיה אחרת הנדונה בפרק זה היא לגבי מקרים בהם אירע ספק לגבי זהותם של בני הזוג. ספק זה יכול להיווצר אם משום שהמקדש והמתקדשת (בפרט כאשר נעשה הדבר על ידי שליחות) לא הבהירו בדיוק מספיק מי הוא בן הזוג ,או כאשר טוען צד אחד שהיו קידושין ואילו הצד השני מכחיש את הדבר. הבירור העקרוני בשאלות אלה יש לו שני פנים — הן בהגדרת משמעותם המדוייקת של ביטויים שונים, והן בשאלת נאמנותם של טוענים שונים, באיזה מידה אפשר לסמוך על דבריו של אדם אחד, ועד כמה הם מחייבים אותו או אנשים אחרים.

הנושא העיקרי השלישי, הנדון בהרחבה ובפירוט בפרק הזה, הוא ביחס לבני הזוג שבהם הקידושין תופסים, ואלה שאינם תופסים בהם. קידושין מותרים לגמרי וקידושין שלמרות שתופסים יש בהם איסור, כלומר על האשה והאיש חלים כל הדינים הנובעים מכוח הקידושין, אלא שמפני העבירה שבזיווג זה אסור להם להיות יחד, וחייב הבעל לתת גט כדי לבטל קידושין אלה. אגב כך מתברר נושא חשוב, שאמנם אינו מעיקר עניינה של המסכת, אבל שייך אליה שייכות הדוקה — מה דינם ומה מעמדם ההלכתי של הנולדים מזיווגים שונים, בין המותרים ובין האסורים.