עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. (אסתר ט, יט-כב)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · מגילה · הקדמה לפרק א׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קִיְּמוּ וְקִבְּלֻ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֶת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. (שם כז-כח)
חג הפורים היה כבר מראשיתו חלוק בזמניו, וכמבואר במגילה רק ״היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות״ חוגגים אותו בי״ד באדר. אכן, חכמים תיקנו בימים קדומים עוד מועד אחד לחגיגת פורים — זו של בני הכפרים, שתיקנו כי יקראו את המגילה ב״יום הכניסה״ — ימי שני או חמישי בשבוע, שבהם היו בני הכפרים באים כרגיל לעיר לדין, לקריאת התורה, וכימי השוק. בירור פרטיה של תקנה זו, והבעיה הקרובה לה: של פורים החל בשבת, נדונות בפרק זה.
שאלה אחרת היא בהבהרת משמעותו של המושג ״ערי הפרזות״ — מה היא עיר פרזות לענין קריאת המגילה, בין מצד מהותה ובין מבחינת הזמן הקובע את היותה פרוזה או מוקפת חומה.
כיון שבפרקי המשניות העוסקות בזמני פורים נדון גם ההבדל בין אדר ראשון לאדר שני, לענין קריאת המגילה ושאר מצוות השייכות לחודש זה, נחרזו עם משנה זו גם כמה משניות אחרות השונות זו מזו בנושאיהן, ואשר הצד השווה שבהן הוא — שיש להן תבנית סגנונית אחת ״אין בין... ובין... אלא...״ למרות שאינן קשורות כלל לדיני המגילה או לימי הפורים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279