בפרק זה התבררו מספר הלכות כלליות הנוגעות לדיני נזיקין בכלל, ולנזקי ממונו בפרט. סוכם כי כל דבר שמוטלת על אדם חובת שמירתו שלא יזיק, בין משום שהוא ממונו ובין משום שעשה אותו או התעסק בו לאחרונה — הריהו חייב בתשלום הנזקים הנובעים מכך אם אכן לא שמרו כראוי לו. חובת תשלומים זו חלה רק לגבי נזקים שנגרמים לסתם אדם מישראל, ולכן אין אדם חייב בתשלום נזקים אלה לא לנכרי ולא לרכוש ההקדש או לרכוש שאין לו עתה בעלים.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · בבא קמא · סיכום לפרק א׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בדרך כלל משלם המזיק את מלוא הנזק שגרם, והוא נגבה ממיטב נכסיו של בעל הנזק. יוצאים מכלל זה הנזק שנגרם על ידי ״קרן תמה״ — שאינו משלם אלא מחצית, והנזק נגבה מגופו של בעל החיים שהזיק. וכן נזק שנגרם על ידי צרורות שהועפו מכוחו של בעל החיים ולא על ידי עצמו. והוכרע בגמרא כי תשלום מחצית הנזק שמשלם בעל ״קרן תמה״ הוא קנס, שחלים עליו דיני הקנס (שאינו משלם על פי הודאת עצמו אלא לפי עדים בלבד), ואילו מחצית הנזק שמשלם עבור הצרורות הוא תשלום ממון לכל דבר, ונגבה מרכוש הבעלים.
הסוגים העיקריים של הנזקים (״אבות נזיקין״) יכולים להימנות בדרכים שונות, עד שיש מונים עשרים וארבעה אבות נזיקין, שרובם הם מיני הנזקים שנעשים בידי אדם המזיק (במישרין או בעקיפין). ואולם עיקרו של הפרק הוא בבירור עיקרי נזקי ממונו, והגדרותיהם:
נזק קרן — כל נזק שגורם בעל חיים מתוך כוונה להזיק (ובכלל זה נגיחה או דחיפה או נשיכה), ויש בו שינוי מדרך התנהגותו הרגילה. על נזק זה משלם בעליו של המזיק הן אם נעשה הדבר ברשות הרבים והן ברשות היחיד, אלא שיש בו הבחנה בין תם למועד.
נזק שן — נזקים שגורם בעל חיים כאשר הוא עושה פעולה לשם הנאתו (ובכלל זה אכילת דברים שדרכו לאוכלם, או התחככות בדברים לשם הנאה). נזק זה משלם בעליו של המזיק כאשר היה הנזק ברשות הניזק, אבל לא ברשות הרבים.
נזק רגל — נזקים שגורם בעל חיים בתוך תנועתו הרגילה (ובכלל זה רמיסת דברים בתוך כדי הילוכו, או נזק אחר שנגרם בתנועה רגילה כגון הפלת חפצים ושבירתם) ואף נזק זה משולם רק על מה שמזיק ברשות אחר ולא ברשות הרבים.
נזק בור — חפירה (או מכשול אחר, ובזה יש מחלוקת אמוראים) הנעשית ברשות שאינה של המזיק, וחייב בתשלומים על נזקים שנגרמו לבני אדם או לבעלי חיים שנפלו בבור, וכן על מותם של בעלי חיים (אבל לא בני אדם, או כלים שנשברו) בתוכו.
נזק אש — המבעיר אש (או יוצר תקלה אחרת שמתוך תנועתה מזיקה לאחרים) וגורם לנזקים. וחייב על כך בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד.
כל המזיקים (ובכלל זה אדם המזיק, אף אם לא נתכוון לכך) נחשבים תמיד כמועדים, כלומר, מוטלת על האדם אחריות גמורה למה שהזיקו, גם אם לא נעשה על ידו נזק עד אותה פעם. רק בנזקי הקרן, שהמייחד אותם הוא הכוונה להזיק, יש הבדל בין ״מועד״ (שהזהירו את בעליו שלוש פעמים על נגיחותיו) ובין ״תם״ שמשלם רק חצי הנזק. יוצאים מכלל זה בעלי חיים שדרכם להזיק, והם מועדים מתחילתם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279