כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. (דברים כה, ה)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · יבמות · הקדמה לפרק ו׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מדין תורה הבּיאה היא הגורם שעל-ידו היבם קונה את היבמה, ומשום כך יש צורך לברר את הדבר לפרטיו ולקבוע מה הוא בדיוק המעשה המוגדר כביאה לענין זה, הן מבחינת פרטי המעשה והן מבחינת כוונתם של הצדדים המשותפים למעשה הביאה, האם צריך שיתכוונו לשם מצוה או קנין, או שאין הכוונה נחשבת כלל לענין זה.
בירור זה ביבמה חשוב גם משום שיש להשוותו להגדרתה של הביאה בכלל, שכן מן ההגדרה המדויקת בנושא זה נובעות מסקנות לגבי שלשה עניינים נפרדים: האחד — מבחינת ביאות-של-איסור, מתי תיחשב זו כביאה שיש בה איסור, ומה חומרת העונש לגביה; השני — מבחינת תוצאות של הפְסוּל, אם ביאה כזו פוסלת, מה הן המסקנות מכאן לגבי פסילתה של האשה; והשלישי — כאשר ביאה פוסלת (או קונה בכשרות), מה הן התוצאות מבחינת זכויות האשה הנובעות מן הנישואין.
ומכאן עובר הפרק לדון בשאלה אחרת — ביחס לאותן נשים שהבּיאה פוסלת אותן (כגון נשים הפסולות להינשא לכהן, ובפרט לכהן גדול), כיצד חל פסול זה, ומי הן הנשים הנכללות בגדר פסולים אלה. ומענין ביאות שיש בהן פגם עוברים לבירור מצוַת הנישואין בכללה, ובפרט בשאלה: מי הם החייבים במצוַת פריה ורביה, ומה הן ההגדרות השייכות לקיום מצוה זו.
בעיות אלה הן עיקרו של הפרק, אך, כדרך התלמוד, מתבררות בו עוד בעיות מִשְנִיוֹת הנוגעות לשאלות היסודיות הללו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279