הקדמות לתלמוד הבבלי · יומא · סיכום לפרק ז׳

קריאת התורה של הכהן הגדול והברכות שהוא מברך את העם נתבררו בפרקנו, ואגב כך נדונו גם בעיות אחרות של קריאה בתורה — קריאה בעל פה ודילוג מפרשה לפרשה.

אגב הזכרת בגדי הכהן הגדול שלבש בשעת הקריאה נתבררה ההלכה הכללית ביחס לשימוש בבגדי כהונה. סוכם כי בעיקרו של דבר רשאים הכהנים ללובשם ולהשתמש בהם כדרכם בתוך תחום המקדש, אך לא מחוצה לו.

סדר שאר קרבנות יום הכיפורים שלא נתבאר בתורה נשאר סתום למדי אפילו במשנה. אכן, סוכם על פי שאר מקורות כי פר העולה ושבעת הכבשים לעולה היו קרבים אחר תמיד של שחר, לאחר מכן נעשתה עבודת היום ב״כלי לבן״, ואחריה היה הכהן הגדול מקריב את חטאת המוסף ואת שאר קרבנות היום.

עם סיום כל עבודות היום מסופר גם כיצד היה הכהן הגדול יוצא ברוב עם, המלווה אותו עד ביתו, ולאחר מכן היה עושה יום טוב לידידיו על שזכה להיכנס ולצאת בשלום מן הקודש.

כיון שביום הכיפורים מחליף הכהן את בגדיו כמה פעמים, מבארים את מעשה בגדי הכהונה של הכהן הגדול, ולמדים מן המקראות מאלו חומרים נעשה כל אחד מבגדי הכהונה, מה היה טיב אריגתו וכיצד נשזרו חוטי האריג. וכיון שבבגדי כהונה גדולה היו נשאלים באורים ותומים, מבארים גם את תפקידו של הכהן משוח המלחמה, שכיון שהיה זכאי לשאול באורים ותומים, לבש אף הוא בגדי כהונה גדולה. ואף קובעים מי הם הרשאים להזדקק לשאול באורים ותומים — רק ראשי העם לצורכי הכלל. וכן מבואר מה היתה הדרך בה היו שואלים, ובעיקר שהאורים והתומים לא פעלו לבדם אלא נצטרפו עם רוח הקודש של הכהן השואל באורים ותומים. ואף שבטלו האורים ותומים בסוף ימי הבית הראשון, בכל זאת הם מהווים עקרונית חלק חשוב בתפקידי הכהונה בכל הדורות.