בפרק זה סוכם כי לא רק כאשר אדם אומר את הנדר בלשון מפורשת, אלא גם אם השתמש ב״כינויי נדרים״ דינם כנדרים לכל דבר. אכן, כינויים אלה הם דווקא במלים מיוחדות לכך (שנחלקו אמוראים אם הן לשון לעז או לשון שתקנו חכמים), אבל מלים אחרות, ואפילו צורות רחוקות של אותן מלים עצמן (כינויי—כינויים) — אינן נחשבות ככינויים.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · נדרים · סיכום לפרק א׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אף ״ידות נדרים״ הן כנדרים. אלא שסיכמו כי מדובר רק ב״ידיים מוכיחות״, שלמרות שביטוי הנדר אינו שלם בהן, הרי משמעותו ברורה, אם מפני הלשון, ואם מפני הקשר הדברים. ולא כן ב״ידיים שאינן מוכיחות״ — בהן נאמר הנדר בדרך שאין מובנו חד־משמעי.
אגב כך נדון בפרק זה דין ידיים בכללותו, שסוכם שהוא קיים גם בקידושין ובגיטין, בהקדשות ובקרבנות, במתנות עניים ובצדקה. בתוך הדיון ב״ידות נדרים״ דנים גם במלוא משמעותם של ביטויים מיוחדים כמו ״נדרי רשעים״, ומה הם הנדרים הנכללים בדבר זה. וכן גם נדרים הנאמרים בלשון שלילה (כגון ״לא חולין״), שממנה משתמע הצד החיובי — שהוא ענין של נדר.
אגב הדיון בנושאים אלה מובאים ומוסברים בפרק זה גם כמה נושאים מרכזיים אחרים שחלקם חוזר ונדון במסכת זו — שלילת עשיית נדרים בכלל, וכיוצא מן הכלל - נדרים לקיום מצוה.
נושא אחר שנדון בפרק זה הוא ענין ״התפסת הנדר״, כאשר אדם נודר ואוסר על עצמו (או על אחר) דבר מתוך שהוא תולה אותו בדבר אחר (״דבר זה יהא אסור כמו...״), שאין הנדר חל אלא אם כן תלה אותו בדבר שאיסורו בא מחמת נדר והקדש.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279