הקדמות לתלמוד הבבלי · סוטה · הקדמה לפרק ג׳

״וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים.

וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה׳ וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.

וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם.

וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ.

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״. (במדבר ה, כד—כח)

לשון הכתוב מעמידה כאן בעיה ראשונה — מה הוא סדר הדברים, האם משקה לאשה את המים ואחר כך מקריב את המנחה (כפי שעולה מסדר המקראות) או שמא קודם מקריב ואחר כך משקה (כפי שעולה מהכתוב ״ואחר ישקה״).

בעיות אחרות הקשורות בהשקאת הסוטה ובהקרבת מנחתה דנות בדברים הבאים להשלים את הכתובים. בתורה מבואר מה הוא הסדר שבו יש לעשות את הדברים, אולם יש צורך לברר כיצד נוהגים כאשר אי אפשר לעשות הכל ככתוב. ובכך יש פרטים שונים: מה עושים כאשר האשה מחליטה תוך כדי המעשה להודות שחטאה, או שהיא מסרבת לשתות. ומה הדין כאשר מתברר הספק על ידי עדים — האם יש להמשיך בדברים כסדרם או לבטל הכל? ובמקום שאין אפשרות להמשיך במעשה, אם מפני שהאשה או הבעל שינו דעתם, או מפני שנטמאת המנחה — מה עושים במנחה שהוקדשה לצורך זה?

נושא אחר שנדון בפרק זה הוא ביחס לעונשה (״בדיקתה״) של הסוטה. מן התורה אפשר להסיק כי אם לא אירע לאשה דבר — סימן שטהורה היא. אלא שחכמים דנים בשאלה האם עונשה של הסוטה בא לה מיד, או שהוא נדחה לעתים, משום שיש לאשה זכות של מצוות שעשתה המעכבת (״תולה״) את העונש.

אלה הם נושאיו העיקריים של הפרק, אלא שמתוכם באים לדון בכמה עניינים נוספים — האם צריכות נשים ללמוד תורה, מה עושים במנחתה של אשת כהן, ובמקצת מחילוקי הדינים שיש בין איש ואשה בדברים שאינם שייכים ואינם נובעים מהבדלי ההלכה היסודיים שבחובותיהם.