הצד השוה שבמעמדות ובימי קרבן העצים הוא, שבימים אלה היה עם ישראל משתתף בצורה מסויימת בעבודת המקדש, שאף כי עצם העבודה נעשית על ידי הכהנים, מכל מקום היה העם כולו (או קבוצות מיוחדות בו) משתתף באופן סמלי בעבודת הקודש. מלבד פרטים שונים בדיני המעמדות וימי קרבן העצים נתבאר בכללו של דבר שכל יום שיש בו צד של שמחה, אם משום שהוא יום חג הקבוע בתורה או יום שאומרים בו הלל או יום שיש בו קרבן עצים — ממעטים בו בצד התפילה והתענית שבמעמד, ומוסיפים בשמחה השייכת לאותו יום.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · תענית · סיכום לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נושא אחר שסוכם בפרק זה הוא בדיני תעניות הציבור הקבועות, והוסבר בו מדוע נקבעו ימי תענית אלה, וכן משום מה קבעו אותם לדורות. בעיקר נתבארו דיני תשעה באב, שבגלל רוב האסונות הכלל-לאומיים שארעו בו פעם אחר פעם, לא רק שעשאוהו תענית-ציבור קבועה, אלא החמירו בדיניו מצד אחד כמו בתעניות הציבור הגדולות, להתחיל מהערב ולנהוג בו בחמישה עינויים. וגם הוסיפו בו מנהגי אבל, שבעיקרו נוהגים בו כל הדינים הנוהגים באבלו של אדם פרטי — שלא לעשות בו כל דבר המשמח את הלב. ולא תשעה באב בלבד, אלא גם זמן מסוים לפניו, השבוע שחל בו, ומראש חודש.
וכדי לגמור בכי טוב מסיימים בהזכרת האוירה החגיגית שהיתה שרויה ביום הכיפורים ובחמשה עשר באב, שהיו עורכים בהם חגיגות מיוחדות לכל העם מתוך המגמה לקרב את הלבבות ולהרבות שמחה בישראל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279