כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ. לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אַתָּה וּבֵיתֶךָ. וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. (דברים טו, יט-כב)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · בכורות · הקדמה לפרק ו'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה׳ וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַה׳. וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה. וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַה׳ וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ. (ויקרא כב, כא-כד)
בפרק זה יש רשימה של מומים שונים המתירים לשחוט את הבכור מחוץ למקדש, וכן מתירים את שאר הקדשים בפדיון. מומים אלה, רובם באו במסורת, ויש מהם כאלו שנחלקו לגביהם חכמים. דיוני התלמוד שבפרק זה, תוך כדי פירוש המשנה ובירור וענייניה עוסקים בשאלות העומדות בהגדרות היסוד של המומים.
לפי הכתוב, הבכור אינו ראוי להקרבה והוא מותר בשחיטה מחוץ למקדש כאשר ״יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע״, ויש לברר מה בדיוק נכלל בהגדרה זו? מהו ״מום רע״? האם יש ללמוד מן המפורש ״פסח או עור״ על הסתום?
במקום אחר פירטה התורה רשימה של מומים הפוסלים כל בהמה מהקרבה, דבר המעורר את השאלה מהו היחס בין שתי הפרשיות? האם יש מומים, הפוסלים את הקרבן להקרבה, אך אינם מתירים לשחוט את הבכור בכל מקום?
שאלות שונות עולות ביחס למומים שפירט הכתוב, מה הם בדיוק, ומה נכלל בהם? גם בין המומים המפורשים בכתוב יש בהם מומים מסויימים ומפורטים, אך יש גם מומים כלליים יותר, ויש צורך לברר מה בדיוק נכלל בהם.
שאלה אחרת היא בדבר מום שאינו קבוע? האם הוא פוסל את הקרבן בשעה שהוא מצוי בו, או לצמיתות? האם בשעה שהוא מצוי בבהמה ניתן לפדותה ולשוחטה מחוץ למקדש? וכן יש לברר כיצד ניתן לעמוד על המום אם הוא מום עובר או קבוע.
מעבר להגדרות של המומים שנזכרו בכתוב, יש תופעות גופניות הדומות בעניינן ובמראיהן למומים המפורשים בכתוב, מה דינם של אלו? האם מומים שאינם גלויים נכללים במומים שבכתוב? ומה דינם של בעלי חיים שיש בהם גנאי ומיאוס בעיני אנשים, אף שאינם בעלי מום לפי ההגדרות שבתורה?
שאלות אלו ואחרות הן עיקר הדיונים בפרק זה, שהוא המקור העיקרי לדיני מומי הקדשים שבתלמוד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279