בפרק זה נמנים המומים ששוחטים עליהם את הבכור מחוץ למקדש, ושאר פסולי המוקדשים נפדים עליהם. רשימה זאת, שמנה אילא לפני חכמים ביבנה, יש לה מבנה וסדר ברור, מן האיבר העליון ביותר בגוף הבהמה — האוזן, למומי העין (שיש בהם כאלו העוברים וכאלו שאינם עוברים), לחוטם, לפה ולשיניים, ומשם היא עוברת לשאר הגוף, איברי המין והרגליים. לאחר מכן עוסקת המשנה במומים שהיתה לגביהם מחלוקת בין חכמים, וכן מומים שונים שנמסרו בשם חכמים יחידים.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · בכורות · סיכום לפרק ו'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ההגדרה העיקרית של המומים ששוחטים עליהם את הבכור מחוץ למקדש, כוללת את כל מה שהוגדר כמום בפרשת פסולי ההקרבה של קדשים בכלל, ומכאן היא מוסיפה כללים לכל שאר המומים שלא נתפרטו, ואלו נלמדו מן הכתוב בענין בכור: ״פסח או עור כל מום רע״ — כל שהוא מום גלוי, שמבטלו ממלאכתו (שהאיבר אינו מתפקד, וכל שכן שיש חסרון איבר), וכן צריך שיהא זה מום שאינו עובר.
תוך כדי העיסוק בפרטי המומים דנה הגמרא בפרטי הבדיקות המגדירות את המום כמום קבוע, ולא עובר; בשאלה האם חסרון של איבר פנימי קרוי חסרון שיש בו מום; מה דינם של סוגים של יבלות ומחלות עור, שמצד אחד הוגדרו בתורה ואף במשנה כמומים, ומאידך משמע מן המשנה אינם בכלל מום גמור.
בהמשך הפרק מונה המשנה רשימה של מומים שפוסלים את הבהמה מהקרבה (מדין תורה או מדברי חכמים), ומכל מקום לא הותר לשחוט את הבכור בגללם מחוץ למקדש, וכן לא הותר לפדות בגללם את שאר הקדשים (שיש בהם דין פדיון). ברשימה זאת כלולים בעלי מום עובר, או שאר בעלי חיים שיש בהם פגם, ואינם כשרים להקרבה, מפני שנעשתה בהם עבירה, או מפני שהם מאוסים ואין ראוי להביאם למזבח.
סופו של הפרק מוקדש לדיון ארוך בענין טומטום ואנדרוגינוס, שיש מקום לדון בהם מצדדים שונים: מצד אחד יש לדון עליהם כעל ספק זכר ספק נקבה, ולכן אינם ראוים להקרבה, ומצד אחר יש לראותם (ובעיקר האנדרוגינוס) כבעלי מום גמור, שמותר לשחוט בגללו את הבכור מחוץ למקדש, ויש גם אפשרות לראות כבריה בפני עצמה שאינה ראויה כלל לקרבן. שאלה זו נחלקו בה במשנה בתלמוד, וגם בהמשך הדורות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279