דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳. (במדבר ו, ב)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · נזיר · הקדמה לפרק ט׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה׳. (ויקרא כז, ב)
וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ. (במדבר ו, ט)
פרק זה בא להשלים נושאים שונים מענייני נזירות, ובדרך אגב נוגע גם בנושאים שיש להם דמיון הלכתי לדינים אלה.
נושא אחד של דיון הוא באלה שאין נדר נזירות חל עליהם בשלימות, בין שאינם יכולים לנדור כלל בנזירות — כגון הגויים, ובין אלה שמצויים במידת מה ברשות אחרים, ואינם יכולים לקיים את נדרם בכל עת — נשים ועבדים כנענים וקטנים. ומלבד מציאת המקורות להלכות אלה, אף מבררים את פרטי החילוקים בין האישים הללו.
נושא אחר הוא השלמת דיני נזיר שנטמא במת, מה דינו של נזיר שנודע לו רק לאחר גמר נזירותו שנטמא בתוך נזירותו. בדיני טומאה שבנזיר מחלקים בין דרגות שונות של אי-ידיעה, ולכן ממשיכים לדון בספיקות שיש לגבי טומאות שונות — מתי חוששים וחייבים לחפש קבר בלתי ידוע, מתי חוששים לספק טומאת נגעים, ומתי חוששים לספק טומאת זב, מה דינה של טומאה שאינה קבועה במקומה (צפה).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279