בפרקים קודמים (יעוין לעיל פרק ״בא סימן״ ופרק ״דם הנדה״) למדנו כי מן התורה אין האשה נטמאת בכתם הנמצא על גופה או על בשרה, וכנלמד מן הכתוב ״ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה״. שכן נאמרו בדרשת הכתוב שתי הצעות: אם שיש במשמע הלשון דווקא ראיית דם ממש, ולא ראיית כתם. ואם משום שיש במשמע הדברים שתהא ראיית הדם כרוכה בהרגשת הגוף הנלווית ליציאת הדם, ולא בכתם דם הנראה בלא שבאה עמו הרגשת הגוף.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · נדה · סיכום לפרק ח'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אכן חכמים גזרו טומאה אף בכתם הנמצא. ובאשר לשאלה עד כמה החמירו חכמים בגזירתם זו, נקבע כי בכל מקום שיש בו אפשרות לשייך (״לתלות״) את הכתם הנמצא לא כמי שבא מאשה זו, אלא ממקור אחר, וכגון שעברה האשה במקום שמרובים בו דמים הניתזים מבעלי חיים (״שוק של טבחים״), או שאמנם בא מאשה זו ואולם לא ממקורה אלא מפצע באיבר אחר שבה, ואין זה דם טמא ביסודו — תולים אנו שבא הדם אל חלוקה מהם, ולא ממקורה, והריהי טהורה.
ובדומה לכך נקבע שאם נמצא הכתם על חלוקה של האשה או על גופה במקום שאין אפשרות שיגיע הדם שמן המקור לאותו מקום, הריהי טהורה. ואולם כל שישנה אפשרות שמקורו של כתם זה במקור, הריהי טמאה.
ובאשר לשאלה האם נאמרה גזירת חכמים זו בכל גודל של כתם הנמצא, ובכל בגד שבו הוא נמצא, ובכל אשה, נקבע כי ישנם כתמים אשר גודלם הוא בשיעור קטן של כגריס (של פול), שבשיעור שכזה יכולה היא לתלות את הכתם הנמצא בדם מאכולת (כינה) שנמחצה תחתיה. שכן לא גזרו חכמים אלא בשיעורי כתמים גדולים מכך, ולא בשיעור קטן זה. ועוד: שהרי מצויה היא הכינה, ובאין משים יכולה היא להימחץ ולהתיז דמה על חלוקה של האשה.
וכן בכתמים הנמצאים בבגד צבעוני יש מהחכמים שאמרו שאף באלה מטמא הכתם הנמצא בהם, ויש שאמרו שכל עיקרו של ההיתר שנהגו נשים ללבוש בגדים צבעוניים (אף שאמורים אנו להצטער בבגדינו משום צער חורבן הבית), אינו אלא כדי להקל על כתמיהן, שאין הכתמים ניכרים בבגדים צבעוניים. אכן אמרו שאין הכוונה אלא בבגד צבעוני אשר צבעו עשוי לשנות את מראה כתם הדם שבו. ואולם בגד צבעוני בצבע בהיר, כזה שכתם הדם ניכר בו — כתם שנמצא בו הריהו טמא. ובדינם של כתמים הנמצאים אצל התינוקות נקבע שלא גזרו בהן חכמים, עד שאמרו שאפילו היו סדיניהן מלוכלכים בדם, אינן נטמאות בכך. אכן יש שאמרו שאין הכוונה אלא בכתמים הנמצאים על בגדיה, ואין בכלל זה כתמים הנמצאים על גופה. ויש שאמרו שלא גזרו חכמים כלל בתינוקות (שלא הגיע זמנן לראות עדיין), ואפילו נמצא הכתם על גופן. אכן התינוקות שהגיע זמנן לראות, כתמן מטמא, ואף באלה שטרם ראו עדיין.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279