הקדמות לתלמוד הבבלי · סוכה · סיכום לפרק ד׳

בפרק זה נתבררו מצוות חג הסוכות הנוהגות במקדש, וכן מה שאפשר ללמוד מהן לענין מצוות החג הנוהגות בזמן הזה בכל מקום.

בעית יסוד אחת במצוות אלה היא כיצד נוהגים בהן ביום השבת, שהרי נוסף לאיסורי תורה תיקנו חכמים כמה וכמה דברים שאסרו לעשותם בשבת. ואף שרוב תקנות אלה לא נהגו במקדש — מקצתן נוהגות אף שם. וסיכומם של דברים הוא; אף לולב, שמצוותו במקדש שבעה ימים, מכל מקום אמרו חכמים שגם במקדש רק ביום הראשון תדחה מצוותו את השבת, ואילו מחוץ למקדש אין מצוותו דוחה את השבת כלל. אף מצוות ערבה, תיקנו שתדחה את השבת במקדש רק ביום השביעי של חג, וכן אין שאיבת מים לניסוך המים דוחה את השבת (אך תיקנו שיוכלו לקיים מצוה זו אף בשבת).

שתי מצוות חשובות נהגו במקדש בימי חג הסוכות: ניסוך המים, והקפת המזבח בערבות, ושתיהן לא נתפרשו בתורה, והן מסורת בידינו כהלכה למשה מסיני. מצוות ניסוך המים מתוארת בהרחבה בפרק זה: כיצד היו שואבים את המים מן השילוח, כיצד העלום בתהלוכה ובתרועות חצוצרות עד לניסוכם על גבי המזבח. וכן מתוארת מצוה אחרת כיוצא בה — מצוות הערבה במקדש, הן העמדת ענפי ערבה ליד המזבח, והן הקפת המזבח בערבות בימי החג, ודברים שנאמרו באותה שעה.

בעיה אחרת שנתבררה בפרק זה היא מענינו של היום השמיני של חג הסוכות. מצד אחד אומרים אנו שהוא חג (רגל) בפני עצמו. אך מפני סמיכותו היתירה של חג זה לחג הסוכות — מתעוררות בעיות שונות: כיצד עושים את המעבר מחג לחג בלי לפגוע בקדושתו וייחודו של אף אחד מהם. ביתר שאת קיימת בעיה זו בחוץ לארץ, כאשר יום שמיני של חג הוא גם ספק (״יום טוב שני של גלויות״) שביעי של סוכות. בעיקרו של דבר נפסק כי השמיני הוא רגל בפני עצמו לכל ענין (אף לענין ברכת ״שהחיינו״ בו) ואילו לגבי מצוות סוכה בשמיני נחלקו הדעות, ואף בימינו נוהגים בהלכה זו מנהגים שונים לפי שׁוֹני המקומות.