לענין ״דבר האבד״ במועד סוכמה ההלכה כי כל הפסד הוא בגדר דבר האבד, ומותר לעשותו במועד. יתר על כן: נפסקה הלכה, שאם עושה אדם עבודה מותרת במועד אין הוא צריך לעשותה בשינוי ויכול לעשותה כדרכה.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · מועד קטן · סיכום לפרק ב׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עם זאת החמירו חכמים הרבה במי שמערים ומכַוון מלאכתו למועד, שאז אפילו ייגרם לו הפסד מרובה קנסוהו חכמים שלא יעשה עבודה זו ויפסיד הכל. כמו כן אמרו כי קנס זה חל על העבריין בלבד, ולא על הדבר עצמו, ולכן ליורשיו מותר לגמור עבודה כזו.
ההיתר הכולל לעשות מלאכה לצורך המועד הורחב גם לגבי מי שצריך לעבוד משום שאין לו מה יאכל. והיינו לאו דווקא עד כדי מצב של פיקוח נפש, אלא גם אם על ידי עבודה זו יהיה משום הַגְדָלָה ותוספת של כבוד המועד — מותר לו.
משום כבוד המועד ומפני צורך הרבים אף התירו חכמים לסוחרים לפתוח חנויות בחול המועד ולמכור סחורתם כדרכם בחול (גם אם אין הדבר ״פרקמטיא אבודה״). ואף שהיו בני מקומות שונים שהחמירו על עצמם בזה, מכל מקום מותרות עבודות שונות כל עוד הן לצורך הרבים ולצורך המועד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279