לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס. (שמות כג, א)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · סנהדרין · הקדמה לפרק ג'
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ. (דברים כד, טז)
לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר. (דברים יט, טו)
וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו. (דברים יט, יח)
בפרק הראשון במסכת למדנו את הגדרתן ותפקידן של המערכות השיפוטיות השונות, ובפרק זה מושלמת התמונה מצד אחר: בבירור כיצד מורכב בית הדין, ומהי דרך פעולתו.
בתי הדין הגבוהים (סנהדרין של עשרים ושלושה ושל שבעים ואחד) היו מוסדות קבועים, ובחירת הדיינים בהם היתה נתונה בידי הסנהדרין הגדולה עצמה. אולם בתי הדין של שלשה, העוסקים ברוב הבעיות המשפטיות היומיומיות, לא היו כולם קבועים. ופעמים רבות היה בית הדין מורכב רק לשעתו כדי לשפוט בדין מסוים.
בכל המקרים הללו עולה השאלה המעשית: כיצד קובעים מי יהיו הדיינים? ומי הוא הקובע את כשרותם של הדיינים? בבית דין של מומחים רשאים להיות רק מומחים או חכמים סמוכים, אך מה בדבר בית דין של הדיוטות? הרשאי כל אדם להיות דיין?
יתר על כן, במשפט התורה העדים הם הגורם החשוב ביותר בדיון ובשיקול, על פי העדים נקבעות בסופו של דבר מסקנות המשפט. אולם משום כך יש למצוא קנה מדה כדי להוציא את עדי השקר, את העדים הבלתי מהימנים, ואת הפסולים מחמת כל סיבה אחרת.
התורה אומרת כי אין לקבל עדותם של עדים רשעים (״עד חמס״), אולם מי הוא הקרוי עד חמס, כיצד קובעים כי הוא רשע לענין זה? כיוצא בו למדים אנו מן המקראות כי קרובי משפחה פסולים להעיד ולדון — אך מי הם הקרויים קרובי משפחה לענין זה, האם הם הקרויים קרובים לענין ירושה או לדיני אבלות?
בעיה מעשית אחרת היא בסדרי הדין. התורה עצמה מפרשת את חובת הדיינים לברר היטב את האמת שבפי הצדדים, על ידי חקירת העדויות ושיקול הדעת. אולם כיצד נוהגים בפועל ולמעשה בענין זה? מובן כי על בית הדין להגיע כמדת יכולתו לבירור האמת, אולם, האם יש גבולות זמן קצובים לכך? האפשר לתת גבול לדיונים אלה, ומה קורה כאשר בית הדין מחליט שהגיעה העת לסיים ולסכם את הדין. בירורן של שאלות אלה הלכה למעשה הוא עניינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279