ההלכה בפרק זה עסקה בדיני הטמנת החמין לשבת. כבסיס העיקרי להלכות בפרק זה משמשת ההבחנה בין ״דברים המוסיפים הבל״, שחומם הולך ועולה לאחר ההטמנה ואשר בהם נאסר להטמין משום גזירת הטמנה בגחלים, לבין ״דברים שאינם מוסיפים הבל״, אלא רק שומרים במידת האפשר על חומו של התבשיל הנתון בתוכם, ואשר בהם הותרה ההטמנה. ואולם אגב הדיון בבעיה זו נדונו גם מקצת מהלכות מוקצה, שכן חלק מן החומרים שטומנים בהם הם בגדר מוקצה ואסורים בטלטול, ויש איפוא לברר באלו דרכים מותרת הזזתם של חומרים אלה, במישרין ובעקיפין, בעת הטיפול בחמין המוטמן.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · שבת · סיכום לפרק ד׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעיה קרובה אחרת שנדונה בפרק זה היתה בעית הטמנת הצונן, כלומר: אם מותר להטמין את הצוננים כדי שלא יתחממו בשבת, ואם אין לאסור הטמנה זו גזירה משום הטמנת החמין האסורה. סוכם שאין להוסיף על הגזירות, שהרי אף בחמין אין הדבר אסור אלא משום גזירה בלבד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279