וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ (שמות כ,ט)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · שבת · הקדמה לפרק ה׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר (שמות כג,יב)
כשנצטוינו בתורה על שביתה ממלאכה נצטוינו גם על שביתת הבהמה: שלא תעשה בהמתו של אדם מלאכה בשבת. אמנם בירורן המלא של הלכות שביתת בהמה לא כאן מקומו, ובפרק זה נדונה בהרחבה רק מלאכה אחת — מלאכת ההוצאה בשבת, בעיקר משום שחשוב לדעת כבר עם כניסת השבת מה הם הכלים והמכשירים שמותר להשאיר על הבהמה בשבת, ובאלה מהם יש לחשוש לאיסור.
הבעיה העיקרית בפרק זה היא: אלו מן הדברים שנהוג לשים על גבי הבהמה — אוכף, מוסרות ושלשלאות — נחשבים כמלבוש לבהמה, הנועד לצורכה ומותר לה לשאתם, ואלו דברים הם בגדר משא, שאסור להניחם על גבי הבהמה. אנו מניחים כי כל אמצעי הנועד כרגיל לשמירת הבהמה נחשב כמיועד לצורכה — ומותר בנשיאה. אולם משום כך יש לברר מה הם אמצעי השמירה המקובלים לגבי כל מיני בעלי־חיים, ואם שמירה יתירה יש בה משום משא.
שאלה זו נקשרת בבעיה נוספת — המבוארת בעיקרה בפרק הבא — החשש שמא יפול חלק מריתמת הבהמה ברשות הרבים ויבוא בעל הבהמה לטלטלו. ואם כן, מה הם אותם דברים שמצד עצמם משמשים לבהמה אלא שראוי לאוסרם, מפני החשש שיביאו את בעל הבהמה לעבור ולטלטלם בשוגג.
בירורן המפורט של בעיות אלה, ואחרות הקשורות בהן, הוא עיקר ענינו של פרק זה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279