רוב דיני הקניינים, התופסים מקום כה חשוב בפרק זה, עיקר מקומם במסכתות אחרות (בבא מציעא, בבא בתרא) ומשום כך, יש בפרק היקף רחב מאד של נושאים אבל הרבה מן הפרטים מגיעים לידי השלמה במקומות אחרים.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · קידושין · סיכום לפרק א׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בקנין אשה בקידושין יש שלש דרכים — על ידי מתן כסף (פרוטה או שווה פרוטה), על ידי כתיבת שטר לאשה שהיא מקודשת, ועל ידי ביאה (שהיא דרך קנין שתופסת, אבל נאסרה למעשה משום הפריצות). קנין הבעל באשתו בטל או על ידי גט או על ידי מיתת הבעל. היבמה נקנית ליבם מן התורה רק על ידי ביאה (אבל חכמים תיקנו שיעשה בה תחילה ״מאמר״, קידושין רגילים). ונפטרת מן הקשר ליבם על ידי חליצה או על ידי מיתת היבם.
בקנין עבדים עבריים — עבד עברי נקנה בכסף או בשטר, ומשתחרר מן האדון אחרי שש שנות עבודה, או בהגיע שנת היובל, או כשהוא מחזיר לאדון את דמיו או מקצתם לפי חשבון זמן עבדותו. האמה העבריה נקנית בדרכי הקנין של העבד ומשתחררת בדרכי השיחרור כמותו, אבל יש לה דרכי שיחרור יתירות — שהיא משתחררת גם כאשר היא מגיעה לבגרות (״סימנים״) ובמיתת האדון. עבד נרצע נקנה לאדוניו על ידי הרציעה להיות עבד עולם, ומשתחרר ביובל או במיתת האדון.
עבד כנעני נקנה בכסף או בשטר או על ידי חזקה — שהקונה משתמש בו או מגביהו. ומשתחרר בכסף שאחרים נותנים על מנת לפדותו, או בשטר שיחרור שהאדון נותן לו.
בהמה נקנית במשיכה, בהגבהה ובמסירה. ובאופן שדרך לעשות כן, ובמקומות שבהם כל אחת מדרכים אלה קונה.
מקרקעין נקנים בכסף, בשטר ובחזקה, ומטלטלין — רק על ידי משיכה או על ידי חליפין (מלבד מטבעות שאינם נקנים בחליפין). אולם אפשר לקנות מטלטלין אגב הקרקע באותן דרכים שקרקע נקנית בהם.
כל דרכי הקנין הללו אמורות לגבי קנין הדיוט, אבל כאשר רוצה אדם להקדיש דבר — נקנים כל הדברים להקדש על ידי אמירה בלבד.
בחילוקי הדינים לגבי חלותן של מצוות לגבי אנשים ומקומות שונים נאמר כי יש הבדל בין גברים לנשים לענין מצוות עשה, שרוב מצוות עשה שיש זמן קבוע לעשייתן (״הזמן גרמן״) נשים פטורות מהן (ובכלל זה רוב ענייני הקרבנות שמצוותם ביום בלבד), מלבד מצוות קידוש היום בשבת, אכילת מצה בפסח, שמחה בחג והשתתפות בהקהל. ומאידך, רוב מצוות עשה שאינן תלויות בזמן — נשים חייבות בהן כגברים מלבד תלמוד תורה ופריה ורביה, וכן פטורות הן מן המצוות המוטלות על האב לעשות לבנו. במצוות לא תעשה חייבות הנשים כמו הגברים, מלבד איסור הקפת פיאות הראש, גילוח הזקן, והיטמאות למתים (בכהנות).
ולענין חיוב התלוי במקום. כל המצוות השייכות לקרקע ולגידולי הקרקע חלות רק בארץ ישראל (ובמקצת, מדברי סופרים בסוריא וארצות סמוכות אחרות). יוצאים מכלל זה איסורי ערלה, וכלאי הכרם והחדש שיש בהם איסור (שאינו ממש מדברי תורה) גם בחוץ לארץ. ושאר המצוות שהן חובות המוטלות על גופו של אדם חיובן בכל מקום.
בפרק זה יש גם הדיון השלם ביותר בגמרא בהלכה ואגדה בדיני מצוות כיבוד אב ואם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279