כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל. וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל. וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה׳ וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע. וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה׳ וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳. (שם יח)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · סוטה · הקדמה לפרק ט׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בפרק זה שני נושאים עיקריים. הנושא האחד הוא בהמשך לפרקים הקודמים, בדיני עגלה ערופה. דינים אלה צריכים הרבה פירוט וביאור, הן לגבי פרטי עשייתם והן לגבי מיצוי ההגדרות המדוייקות של הנושאים הנזכרים בהם. ובפרטי הדברים יש לקבוע מי הם וכמה הם הזקנים והשופטים המודדים מן החלל, ומה היא ההגדרה המדוייקת של ״חלל״ הנזכר כאן, האם כל אדם הנמצא מת בכלל זה, או שיש לכך הגדרות מצומצמות יותר.
כיצד נעשית המדידה ומהיכן בדיוק מודדים, ואיך מגדירים את ה״עיר הקרובה אל החלל״. וכיוצא בזה בפרטי ההגדרה של ״עגלת בקר אשר לא עובד בה״ — מי היא הקרויה ״עגלה״, ומה היא הגדרת עבודה לענין זה. מה הוא ״נחל איתן״, וכיצד עורפים את העלגה, ומה דין המקום שבו נערפה.
דין עגלה ערופה הוא דווקא כאשר ״לא נודע מי הכהו״. ואף כאן יש לברר מתי הדבר נחשב כלא נודע, האם צריך שתהא עדות שלימה בדבר או שכל ידיעה מספקת לכך, ומה יהא הדין כאשר יש סתירות בעדות בענין זה. וכן מה עושים כאשר נודע, ואף נתפס ההורג — הן לגבי העגלה הערופה והן לגבי הרוצח.
נושא עיקרי אחר בפרק זה הוא רשימה של דברים שבטלו עם ירידת הדורות, אם בגלל הירידה במצב שמירת המצוות בכללה, אם בשל אסונות שאירעו, הן לכלל ישראל והן במיתתם של גדולי ישראל. מקצת הדברים הללו נוגעים לענייני הלכה — שבטלו הלכות מסוימות, ונתחדשו כמה איסורים במשך הדורות, ומקצתם בדברים שאינם נוגעים בהלכה — ירידה מוסרית והפסד של מעלות טובות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279