מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה׳. (ויקרא כג, יז)
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · מנחות · הקדמה לפרק י"א
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב. (שמות כה, כג-כה)
וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד. (שמות כה, כט-ל)
וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת. וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי ה׳. וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַה׳. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה׳ תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי ה׳ חָק עוֹלָם. (ויקרא כד, ה-ט)
עיקרו של פרק זה הוא בשני קרבנות, שתי הלחם (הבאים פעם אחת בשנה, בחג השבועות, כדי להתיר את החדש להקרבה במקדש), ולחם הפנים (אותו עורכים מדי שבת ושבת על השולחן שבהיכל). ששני אלה נבדלים משאר המנחות בכך שיש להם תבנית קבועה והם נאפים ב״דפוס״, ונאכלים בשלמותם על ידי הכהנים. ומשום כך דנים בדינים אלה בפרק אחד. רוב הפרק עוסק בלחם הפנים שרבים הם פרטי דיניו וענייניו הן בדרך בה הוא נעשה, הן בתיאור השולחן עליו היו עורכים אותו, והן בדרך העבודה בו ואכילתו על ידי הכהנים.
בתורה לא נתפרש כיצד נילושו ונאפו, האם בנפרד אחת אחת, או בשתים שתים. גם לא נאמר בתורה מה היתה צורתו של לחם הפנים, באיזה דפוס ניתן, וכמה דפוסים היו לו. אף בתיאורו של שולחן הפנים לא נמסר בתורה פרטי מראהו, וגם הדברים שנמסרו בו אינם ברורים כל צרכם. כיוצא בדבר, גם בכלי השולחן המפורשים בתורה לא התברר מן הכתובים מה בדיוק היו ולמה שימשו.
מעשה שני קרבנות אלה ראשיתו בלישה ועריכה, ולאחר מכן באפייה. ולא נתפרש בתורה היכן היו לשים ועורכים אותם, ובאלה כלים היו נעשים: האם בכלי חול או בכלי קודש אף דברים אלו יידונו בפרק זה. ומכאן עולה שאלה נוספת, האם מלאכות אלה דוחות את השבת.
אגב הדיון בדרך הכנת קרבנות אלה, תידון השאלה הכרוכה בדין לחם הפנים בעת מסעות בני ישראל במדבר סיני בתקופת המשכן: האם נפסל לחם הפנים בשעת מסעותיהם. ומתוך כך, וכדרך הגמרא, יש מקום לבירור שאלות הקשורות בכלל במסעות בני ישראל במדבר סיני: האם היה סילוק מסעות בלילה, והאם זבים ומצורעים משולחים אל מחוץ למחנה בשעת סילוק מסעות.
אף שנאמר בתורה כי שולחן הפנים עמד בהיכל, לא נתפרשו מיקומו המדוייק בהיכל, וכיוון עמידתו. כמו כן לא נתפרשו מבנהו, דרך עריכתו על שולחן הזהב, הדרכים שבהם מסדרים עליו את הלחם החדש וכיצד מסירים ממנו את הלחם הישן. ועוד עוסק הפרק בדרכים בהן נפסל לחם הפנים, ובזמן שבו הוא נאכל לכהנים. אלה הם נושאיו של הפרק, אף כי כרגיל הוא עוסק גם בעניינים קרובים השייכים לאותם נושאים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279