הקדמות לתלמוד הבבלי · בכורות · הקדמה לפרק ב'

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה׳ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה׳ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לה׳. (שמות יג, יא-יב)

אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳. וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה. (במדבר יח, יז-יח)

כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ. לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אַתָּה וּבֵיתֶךָ. וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. (דברים טו, יט-כב)

פרק זה הוא הראשון בכמה פרקים העוסקים בדין בכור בהמה טהורה, והוא דן בעיקר בשאלה באלו מקרים חייבים בבכורה.

הביטוי ״בישראל״ חוזר מספר פעמים בציוויי הבכורה, מעלה את השאלה האם מדובר שהבהמה כולה של ישראל, או גם במקרה של שותפות עם הגוי? אף ששאלה זו כבר נידונה בפרק הראשון ביחס לפטר חמור, דנים בפרק זה בצורה מפורטת יותר בעניינים אלו, שיש הם השלכה מעשית מרובה בחיי יום יום — האם גם שיעבוד בהמותיו של ישראל לגוי פוטר? וכן דנים ביחס לקונה בהמה מן הגוי — ממתי היא נחשבת כקנויה לו וחייבת בבכורה, וכן להיפך ממתי נחשבת בהמה כמכורה לגוי, ומאותה שעה נפטרה מן הבכורה?

שאלה אחרת הנוגעת להגדרת ״בישראל״ חוזרת אף בפרק זה: האם הכהנים עצמם פטורים מפדיון בהמה טהורה? ובהקשר זה עולה שאלה אחרת, המצויה דוקא בבכור בהמה טהורה, מפני שהוא נוהג בבהמות הראויות להקרבה: פסולי המוקדשים, כלומר, בהמות הקדש שנפל בהן מום ונפדו, ועתה הן בבעלות של אדם מישראל, אך עדיין יש בהן קדושה מסויימת — האם הן חייבות בבכורה?

מעבר להגדרת הבעלים של האם או הולד, עולות שאלות בקשר לבהמה עצמה האם היא חייבת בבכורה: אף שבכור כבש או עז חייב בבכורה, מה דינו של בכור שאינו דומה לאמו, וכגון רחל שילדה כמין עז, האם הוא בכור?

הגדרת הבכור כ״פטר רחם״, שמשמעה זה שפותח תחילה את רחם אמו, מעלה אף היא שאלות שונות: מה דינה של בהמה שילדה שני ולדות כאחד, האם ייתכן כי יהיו שני בכורות? שאלה אחת עולה ביחס לביטוי ״פטר רחם״, האם הבכור הוא דוקא זה שפתח תחילה את רחם, בלידה רגילה, או כל שהוא ראשון לאמו קרוי בכור, גם אם הוציאוהו בניתוח דרך דופן הרחם?

מרובים מצבי הספק בקשר לבכורות; יש מקרים לא מועטים של לידות מרובות ולדות, של זכר ונקבה, ופעמים רבות אין רועה מצוי ליד הבהמה כדי לדעת מה נולד תחילה. צד אחד של ספקות מצוי בהימצאותן של הבהמות יחד בעדר כשהן רועות, או כשהן בדיר; הואיל והרחלות או העזים יולדות כולן באותה תקופה, לא ניתן תמיד לעמוד על יחוסו של כל ולד לאמו, ופעמים שמתערבים ולד של בהמה שכבר ביכרה עם זה שנולד לבהמה שלא ביכרה. מצבים אלו ואחרים, כגון בהמות של אנשים שונים המצויות יחד, יוצרים ספקות לא רק בשאלה הממונית — האם הכהן זכאי לולד, אלא בשאלה האיסורית — כיצד יש לנהוג בולד שהוא ספק בכור, והאם יש להבחין בין ספקות שונים.