מתני' השותפ'. שיש לכל אחד מהם בית וחצר והחצר שלפני הבתים שניהם שותפים בו ובזמן שיש בחצר דין חלוקה והוא שיהיה בחצר כדי שיתן לכל פתח ד' אמות בחצר לפני הפתח וישאר עוד מן החצר ד' אמות לזה וד' אמות לזה הכל מודים דשניהם אסורים לכנוס לחצר עד שיחלוקו כיון דיש בו דין חלוקה כי פליגי בחצר שאין בו דין חלוקה רבנן סברו כל אחד בשל חבירו נכנס וראב"י סובר יש ברירה והאי בדידיה קאזיל והאי בדידיה קאזיל:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושניהם אסורים להעמיד שם ריחים וכו'. ומודה ראב"י בכל הני דשותפים מעכבים זה על זה דאסור דלא שייך להתיר מטעם ברירה דמאחר שבידו לעכב עליו ואינו מעכבו נמצא מהנהו:
וכופין את הנודר למכור חלקו. דחיישינן כשיראה חבירו נכנס ישכח נדרו ויכנוס גם הוא אבל כששניהם אסורים ליכא למיחש מידי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3470d234a081d15835392bd0644caa6f8580e2696ba306d56c527f756f016070