פתר לה בבאין להזיק האי אוקימתא כהאי אוקימתא דרב יוסף היא בבבלי פ' כל כתבי דף קכ"א דאוקי להאי ברייתא חמשה נהרגין בשבת ברצו אחריו ודברי הכל ואפי' לרב יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה והרמב"ם שכתב בפ' אחד עשר בהל' ד' באלו חמשה מותר להורגן בשבת כשיראו ושאר כל המזיקין אם היה רצין אחריו מותר להרגן ועיין בהה"מ שנתן טעם למאי דפוסק הרמב"ם כרבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה ואפ"ה מתיר להרגן בהראותן בלבד משום פקוח נפש הוא. ולי נראה דטעמו משום הא דאמר לקמן התם לפשוט הבעיא בההיא דאמר רבי פגע בו כיוצא בו וכו' מהא דבעי מיניה מר' ינאי מהו להרוג נחשים ועקרבים בשבת ואמר להו צירעא אני הורג נחש ועקרב לכ"ש וזהו כר' ינאי דהכא ואע"ג דקאמר התם דילמא לפי תומו היינו למידחי דלא תפשוט מינה להאי בעיא דלעיל אבל לענין דינא לעולם אפי' לכתחלה מותר להרגן בהראותן בלבד כדמשמע לישנא דר' ינאי דהכא דמותר להרוג לכתחלה קאמר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89