הדא אמרה שור שמרד הצדו בשבת חייב. הרמב"ם לא ביאר זה להדיא אלא העתיק לשון המשנה בפ"י בהל' כ"ד הצד חיה ועוף שברשותו וכו' פטור ואפשר שסמך על דקדוק הלשון דמשמע דוקא שברשותו ומ"מ אם היה דעתו כהאי דהכא היה לו לבאר לענין חיוב ושמא דדעתו דלכתחלה הוא דאסור כדעת שהובא בהגהמ"י שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89