רבי יוחנן אמר לא שנו אלא לאיסור ולטומאה וכו'. והכי קאמר רב התם בריש פרקין דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' יוחנן בן נורי אלא לענין טומאה אבל לענין שבת אפי' רבנן מודו וכהאי דאמר לקמן על הא דאמר רב עור הוא וכו' ואתיא כההיא דאמר רב יוחנן וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מהל' מ"א בהל' כ"א ואלו שעורותיהן כבשריהן וכו' הרי הן כבשר לכל דבר בין לאיסור אכילה בין לטומאה ודקדק וכתב לאיסור אכילה אבל לא ללקות כמבואר שם לעיל דאין לוקין על עור נבלות וטריפות. ולענין שבת כבר ביאר במקומו בה"ש בפ"ח הל' ט' שמונה שרצים האמורים בתורה הן שיש להן עורות לענין שבת:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4983319fe5abc5adacb25f7169908361eb2eb9419e1e101d65c8683393347f89