שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מכות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5

המחלל לא נתחלל כו'. בבבלי גרסינן מתקיף לה רבינא א"כ ביטלת תורת עדים זוממים ומה הסוקל אינו נסקל הבא לסקול ולא סקל אינו דין וכ' תו' פי' בקונטרס כשהרגו אין נהרגין כו' וקשה טובא כו' ע"ש. הנה קושייתם הראשונה י"ל הא דהרגו אין נהרגין ברייתא היא ואין זו קישיא על האמורא שיאמר לשון השנוי בברייתא. וקושייתם השנייה תמוה דכיון דגלי קרא בעדים זוממים שהבא לסקול חמור מסוקל א"כ אין כאן ק"ו ממחלל דעד זומם הבא לחלל דין הוא שיהא חמור ממחלל דהא גם בסקילה הדין כן. גם קושייתם השלישית אינה מבוררת לי דלא בא רבינא אלא להוכיח דגלי לן קרא בעדים זוממים שהבא לעשות חמור מן העושה ממילא איפרך ק"ו דבר פדא. ותירוצו דר"ת איני מבין במה נדחה ק"ו דרבינא נימא דהבא לסקול יהא בסייף ולא בסקילה. ואי משום כאשר זמם הא כיון שנהרג ה"ל כאשר זמם מיהת כמ"ש תו' ריש מכילתין בד"ה מעידין כו' דאפי' מלקות הוי כאשר זמם אי לאו דכתיב נפש תחת נפש ועכשיו שנהרג אע"פ שאינו נהרג באותה מיתה שהעיד על הנידון ה"ל כאשר זמם. ואי משום דכתיב לעשות לאחיו ולא לאחותו. הרי אי לא כתיב קרא היה דינו בשרפה ש"מ שמיתתו כמיתת הנידון. א"כ הדרא קושייתם לדוכתא דלמא שאני הכא דגלי קרא משא"כ במחלל. ועוד דלמא קרא קמ"ל שאינו בסייף אלא בחנק כאשר זמם לעשות לאחיו וצ"ע: