מעתה לא יטול בכור פי שנים. וקשה הא ולד שפחת מלוג דהוי לאשה טעמא אחרינא אית ביה כי היכי דלא ליכליא קרנא כדפרישית בקונטרס וא"ל דלית ליה לשמואל הך טעמא א"כ קשיא לשמואל מ"ט דרבנן דמחלקין בין בהמה לשפחה וכן פריך בבבלי בכתובות פ' האשה. ואי ס"ל לשמואל לחלק בענין אחר א"כ מאי פריך משפחת מלוג לבכור הא בברייתא לא תניא אלא פרה וילדה כמ"ש בקונט' וצ"ע. ומסוגיין סייעתא למה שפסק הרמב"ם ספ"ג מה' נחלות דבכור נוטל פי שנים בולדות הנולדים לאחר מיתת אביהן. מדפריך שמואל מעתה לא יטול וכו' וגם רב לא שניא ליה דלית הלכתא כהך ברייתא משמע דהכי הלכתא ודלא כיש חולקין שמביא הרמ"א בח"מ סי' רעח סעיף ד' ע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab