שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 9

ארבעה קהלות הן. כמ"ש בקונטרס כן פרש"י בבבלי קידושין דף ע"ב. וקשה אי הוה כתיב כולהו בחדא אזהרה ה"א עד עולם קאי גם אממזר בין זכרים בין נקבות ולקמן אמרי' תני רשב"א דור אחד עשר שבממזר זכרים אסורים ונקבות מותרות. ובבבלי בפרקין דף עח ע"ב אמתני' ממזרים ונתינים אסורים ואיסורן איסור עולם אחד זכרים וא' נקבות. גרסי' א"ר לקיש ממזרת לאחר עשרה דורות מותרת. וקשה טפי איך פליג ריש לקיש אר' יוסי ור' יהודה. וכ"ש לפמש"ל בתוס' בד"ה דברי חכמים וכו' דאף ר"א סובר כר"י ור"י וליכא מאן דפליג עלייהו. בשלמ' מתני' ממזרים ונתינים וכו' ל"ק לרשב"ל די"ל מתני' אתיא כמ"ד דון מינה ואוקי באתרא ואיהו סובר כמ"ד דון מינה ומינה אבל מר' יוסי ור"י קשיא ודוחק לומר דריש לקיש סובר כרבנן דמייתי בסמוך דסברי תלתא קהלי נינהו. דבבבלי בקידושין דף עג משמע דליכא תנא דסובר הכי וצ"ע:

והכתיב לא יבא פצוע דכא וכו'. הנה רש"י ותוס' בקידושין דף עג הרגישו בקושיא זו ותירצו כדמתרץ הכא. וקשה הא אי אפשר שיכלול פצוע דכא בכלל לאו דממזר ועמון ומואב דהא לא אסירי עד דור עשירי וי"ל כיון דאינן מולידים לא שייך בהו דור עשירי וממילא ידעינן דלא קאי עלייהו ומ"ש תוס' עוד שם וז"ל ועוד אר"י משום דלא שייך בהו קהל ע"כ. נראה דר"ל דאין לכללו בלאו דממזר דלא שייך בהו לומר עד דור העשירי לא יבא להם בקהל ה' דלא שייך ביה דורות. ומ"ש המהרש"א שם לפרש דברי תו' אינו מחוור כלל ע"ש. מיהו לפמש"ל בתוס' בד"ה כל דלר"י אפי' בידי אדם כשר אפי' אינו מוליד כל שניטלו שלימין עכ"ל דלא קפיד קרא אלידה ואפי' מוליד כל שנפצע במקצת פסול הדרא קושיא לדוכתא וי"ל אם אינו מוליד הוא דיש לחלק בין שלימין לנפצע אבל כל שמוליד לעולם כשר:

והכתיב בנים אשר יולדו. וא"ת הא לא מצי לכללן בלאו דממזר שהרי אינן אסורי' אלא עד ג' דורות וי"ל דקהל יתירא הוא דה"מ למכתב דור ג' יבא להם בכם וכ"פ רש"י שם. אך קשה מאי נ"מ אי כתיב בכם או קהל ועוד הא כללא הוא בכולא תלמודא לשתוק אמרי' לכתוב לא אמרי':

שלשה קהלות הן. וקשה הא אף מקהל דאצטרך לגופי' שמעי' מיהת דלא יבא בקהל כהנים וי"ל ודאי קהל משמע דאסור בכולהו אלא דלא ממעטי' מיניה שום דבר ותלתא אחריני לדרשא ולית לן לרבויי גרים דאיקרי קהל ור"י סובר דורשין תחלות א"נ קהל קמא מוקי לה רבנן דבעינן קהל ודאי אבל בקהל ספק יבא ועמ"ש לעיל בתוס' בד"ה ארבעה: