שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 8

אין ממזר בספק. לעיל פ"ד ה"ב כתבתי בתוס' בד"ה אין וכו' דבבבלי סובר דלא ס"ל לראב"י כר"י דבקהל ספק יבא דא"כ יש ממזר בספק הל"ל שמותר בממזרת. ואף דאביי קאמר התם רא"א אינו ספק אלא כודאי ממזר הוא ומותר בממזרת. מ"מ אי ס"ל דמותר בישראלית ומותר בממזרת טפי ה"ל לפרש דברי ר"א דקאמר אין ממזר מספק דמותר בשניהן ולת"ק אסור בשניהן. ועוד לפי סברת הרמ"בם דאף לר"א אין בספק איסור דאורייתא ה"ל לרבא לתרץ דברי ראב"י דאמר אין ממזר מספק דמדאורייתא שרי וכאביי. ואפשר לומר לסברת הרמב"ם דס"ל להא דליכא מאן דפליג דספיקות מותרות מדאורייתא וקשיא מ"ט דת"ק. ועיי' בתו' רי"ד קידושין דף עג ע"א ותמצא סייעתא למ"ש לעיל בתו' הנ"ל. ואל תקשה לך מ"ש שם מדקאמר בסמוך לראב"י שמנה דסובר דאסור בממזרת דא"כ ה"ל עשרה. הא גופא קשיא מנ"ל לתלמודא דסובר ראב"י דספק אסור בממזרת דלמא מותר בשניהן וה"ל י' יוחסין די"ל דממתני' משמע מאן דאית ליה עשרה יוחסין שתוקי ואסופי מותר בממזר אבל לא בלוים וישראלים מדלא כללניהו לשתוקי ואסופי בבבא מציעתא. ולא ניחא ליה לירושלמי לפרש אין ממזר מספק היינו שמותר בממזרת וכדקא' אביי דלישנא אין ממזר בספק לא משמע הכי וטפי הל"ל יש ממזר בספק וא"ל דה"ק אין ממזר בספק להתירו בבת ישראל ואפי' בממזרת נמי אסור כר"א והיינו דקאמר מודה ראב"י בספק כותי' וחללים דספיקות דהנך מותרים דקילא ומתיישב קושייתי בסמוך בתו' בד"ה מודה וכו'. דטפי יש להחמיר בספק חלל דמעלה עשו ביחוסי כהנים כדאמרי' בכמה דוכתי:

מודה ראב"י בספק כותים וחללים וכו'. וקשה מ"ש ספק כותי' מספק גר עמוני דמרבינן מקהל יתירא שמותר לבא בקהל דהא עיקר דיוקא דר"י ור"י מדלא כללינהו לממזר ועמוני בחד קהל ש"מ דחד דינא אי' להו ועוד כותי' וחללי' ושאר כל ספק הפסולים נילוף דכשר מק"ו מספק ממזר ועמוני וי"ל דסובר ראב"י מעלה עשו ביחוסי כהונה ואסרו גם הספק הלכך ספק חלל פסול כותי' נמי פסולייהו שנתערבו בהן כהנים פסולים לאחר שנתגיירו כמפורש בבבלי קידושין דף עה ע"ב. אך קשה א"כ לראב"י שבעה יוחסין נינהו דהא כותי בכלל חללי הוא ואסופי ושתוקי מותרין בישראל וי"ל קחשיב ודאי חלל וקחשיב נמי ספק כי היכי דחשיב ממזר ודאי וממזר ספק וא"ת לרבא דאמר דבר תורה ספק כשר. כותי אמאי לא ישא ישראלית וי"ל קסבר רבא פסול כותי לרבנן משום חשש ממזרות כדמסיק בבבלי דף עה לר"ע ע"ש:

ע"ד דר"ג ור"ל תשעה. וקשה בירושלמי פ"ק דכתובות ה"ט גרסינן ר' שמואל בר"י בעא מעתה אין שתוקי כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע חזר ואמר יש שתוקי כר"ג וכר"א בשותק' ואפי' תימר במדבר' באומרת איני יודעת וי"ל סוגיא דהכא סובר הא דתני התם בברייתא בד"א בעדות אשה בגופה אבל בוולד הכל מודים שהוא שתוקי היינו שהוא כסתם שתוקי וכשר ש"מ דבולד אפי' לא קאמר' מידי כשר והיינו כר' זירא דמפרש התם הכי. מיהו אף לר"ז י"ל אף לר"ג ור"א איכא עשרה יוחסין לענין משפחה ע"ש בסוגית הגמרא היטב: