שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 7

דברי חכמים ר"י וכו' בקהל ברור אינו בא וכו'. מהכא משמע דר"א סובר דממזר בקהל ספק לא יבא מדאורייתא דלא מוקמי' קהל יתירא להך דרשא. אבל הרמב"ם כ' פט"ו מהא"ב הלכה כא דין תורה ספק ממזר מותר לבוא בקהל וכו' אבל חכמים עשו מעלה ביוחסין ואסרו גם הספיקות לבוא בקהל ע"כ וכ' הה"מ דפסק כר"א. וקשה דמפורש כאן דר"א מדאורייתא אוסר הספיקות. וא"ל דסמיך אהא דגרסי' בבבלי פ"י יוחסין דף עג ע"א אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר וכו' ומ"ט אמרו שתוקי פסול שמא ישא אחותו וכו' ע"ש. דודאי רבא אמתני' קאי דמכשיר ספיקות דתנן גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי וכו' מותרין זה בזה. ואפ"ה קאמר דפסולים הן. וע"כ לומר כן דלרבנן דפליגי אר"א קאמר רבא לשמעתתי' דהא פריך הש"ס אהא דרבא אלא מעתה שתוקי לא ישא שתוקית. וקושיא זו אינה אלא אליבא דרבנן דר"א. ובהכי יתיישב קושית תוס' שם בקידושין בד"ה אלא מעתה וכו' קשה משמע דפשיטא ליה דמותר בה ובפ' החולץ אמר דרבא גופיה ס"ל הלכה כר"א דספיקן אסור ודחקו לתרץ ע"ש. ולפמ"ש דייק הש"ס דרבא אליבא דרבנן קאמר לשמעתתיה מדקאמר דכשר מדאורייתא דלר"א אפי' מדאורייתא אסור. וא"ת כיון דלר"א מדאורייתא אסור א"כ אייתר ליה חד קהל ע"כ כר"י ס"ל דקהל גרים איקרי קהל א"כ במה יתקנו הספיקות י"ל ר"א סובר תלתא קהלי כתיבי לדרשא כמ"ש בסמוך בתו' בד"ה שלשה וכו' א"נ סובר דמשיאין לו שפחה כמ"ש לעיל בסמוך. ונפקא מיניה לפמ"ש אף ספיקות דדבריהם אסורים זה בזה דלא כמ"ש הרמב"ם דמותרים משום דאף ספיקות דאורייתא אינן אסורים אלא מדרבנן וצ"ע. ועמ"ש בסמוך: