שניא היא שהסימנין דרכן להשתנות. עי' פי' בקונטרס. וקשה תינח סימני הגוף דרכן להשתנות לאחר מיתה אלא סימני כליו קשיא ונראה דה"ק כיון דסימנין עשויין להשתנות לא סמכינן עלייהו מדאורייתא וברייתא אסמכתא בעלמא היא ומדרבנן הוא דמחזירין דניחא לבעל אבדה למיהב סימנין ולמשקליה כדאמרי' בבבלי ב"מ דף כז א"נ ה"ק מתני' איירי בסימנין שאינן מובהקין שעשויין להשתנות וברייתא איירי בסימנין מובהקין. מיהו פשטא דמתני' משמע שאין שום סימן אחר אלא בפרצוף פנים ועיי' בחי' הרשב"א:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab