שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 1 · Segment 16

בסנדל של שעם. פירשתי בקונט' דלאו שפיר עבד דתני' בברייתא וכו'. ובבלי דף קד גרסי' רבה בר חיי' עבד עובדא במוקי וכו' וכתבו תוס' ה"מ למפרך אימור דאמרי רבנן בדיעבד לכתחלה מי אמר וכו' ע"ש. דבריהם תמוהי' מנ"ל דברייתא בדיעבד תני' אי משום דקתני חליצתה כשרה הא קתני נמי בהך בבא והחולצת מן הגדול דהא ודאי לכתחלה שריא דזו היא כמצותה ועל כרחך לומר איידי דבעי ליתני בסיפא באנפיליא פסולה דאפילו בדיעבד פסולה תני נמי רישא דיעבד וכה"ג משני בבלי דף קב ע"א וע"ק בין לאביי דמוקי להך ברייתא כרבנן ומחופה עור ובין לרבא דמוקי לה כר"מ לתרווייהו לכתחלה חליצתה כשרה וצ"ע וראיתי ברשב"א בחי' דמסיק כמ"ש ועמש"ל ה"ב בד"ה הלכה וכו'. ובטור אה"ע סי' קסט כ' סנדל של עץ של סיב של שעם ומחופה עור וכו' או שחלץ באנפיליא של עור וכו' או במוק החליצה כשרה דיעבד ע"כ וכ' הב"י איכא למידק אנפיליא של עור אמאי אינה כשרה אלא דיעבד וצ"ל דצורת אנפיליא משונה וכו' ע"כ. וקשה א"כ נאמר שכל מקום יעשה סנדל של חליצה כמנהג מקומו וזה דבר אשר לא שמענו. גם מאי דקשיא לן אדברי תוס' קשיא נמי אטור. ומדברי הרמב"ם שכתב חליצתה כשרה לשון דיעבד אין ראיה שכן מנהגו לכתוב לשון הש"ס. גם מדברי הרא"ש יש להוכיח דסנדל של עץ מחופה עור אפי' לכתחלה חולצין בו שכתב אהא דאר"י אמר שמואל סנדל התפר בפשתן אין חולצין בו פירש"י בל"ק שיש תחתיו בגד וכו' ולא נהירא דלא גרע מסנדל של עץ דתנן במתני' חליצתה כשירה ואוקמה אבוה דשמואל במחופה עור וד"ה וכו' ונראה כל"ב שתפרו במשיחת פשתן וכו' ונראה דאין חולצין בו לכתחלה קאמר וכו' ע"כ. ואס"ד דסובר הרא"ש דסנדל של עץ מחופה עור לכתחלה לא אמאי לא מפרש כפי' הראשון והא דקשיא ליה מסנדל של עץ ומחופה עור הא שמואל נמי אין חולצין לכתחלה קאמר א"ו פשיטא ליה להרא"ש דסנדל של עץ ומחופה עור אפי' לכתחלה שפיר דמי וצ"ע: