שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 1 · Segment 12

בלא כך אינו חייב עליה משום אשת אב. משמע מפורש דסובר הירושלמי לרבנן לא יגלה כנף אביו לאו בשומרת יבם של אביו איירי אלא באשת אב ממש כדפרשתי בקונט' וא"ת א"כ לשמעון התימני מנ"ל דמחייבי כריתות הוי ממזר וי"ל דיליף ליה מאשת אב דה"ל דבר שהיה בכלל וכו' ולא נכלל אלא לענין כרת דכתיב ונכרתו הנפשות וכו' וכן מפורש לעיל ס"פ החולץ הי"ב בירושלמי ע"ש:

להתרייא שאם התרו בו וכו'. וקשה וכי איכפל הכתוב לאשמועינן לאו יתירא בשביל לשון ההתראה וי"ל ה"ק אם התרו בו משוס שתיהן לוקה שנים וכ"מ בבבלי בסוגיין דקאמר ורבנן בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר ותיפוק ליה משום דודתו לעבור עליו בשני לאוין. וקשה הא בפ' החולץ מסקינן שמעון התימני דאמר יש ממזר מחייבי כריתות סובר כרבנן בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר דה"ל חייבי כריתות א"כ מאי דוחקי' למוקמי' בלאוי יתירא תיפוק ליה דאיצטריך למכתביה משום סמוכים וכן לר' יהושע איצטרך לא יגלה לאשמועינן דמלא יקח עד לא יגלה הוי ממזר. וכ"ש דקשיא לפמש"ל פ' החולץ הי"ב בתוס' בד"ה מה אשת אב וכו' דלר"י אף שומרת יבם של אביו מחייבי מיתות ב"ד היא כשהיא לבדו דזיקא בחד אחא ככנוסה ממש היא ע"ש וא"ת איך נאמר דר' יהושע סובר שומרת יבם של אביו בחד אחא חייב מיתת ב"ד כאשת אב ממש הא אמרי' בבבלי נדרים דף עה ע"א שר"ע השיב לר' יהושע אי אתה מודה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה ש"מ דלענין חיוב מיתה מודה ר"י י"ל ודאי לעשות מאמר כאירוסין גמורים מודה ר"י דלא אבל הכא דאיכא כרת משום דודתו סובר ר"י בחד אחא זיקה ככנוסה לחייבו משום אשת אב וא"ת א"כ לא יקח למה לי תיפוק ליה מלא יגלה לחוד שמעינן דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד וי"ל היא גופא קמ"ל דשומרת יבם של אביו בחד אחא דינו כאשת אב ממש וחייב עלה מיתה וי"ל הא דפריך הש"ס בבלי ותיפוק ליה משום דודתו היינו דקשיא ליה אי משום סמוכים לחוד למה שני קרא וכתב שומרת יבם של אביו ה"ל למכתב דודתו המפורשת בפ' עריות אלא לעבור עליו בשני לאוין: