שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 2 · Segment 4

גר שנתגייר והיה נשוי אשה ובתה וכו' כונס אחת וכו'. כ' הרמב"ם פי"ד מהא"ב הלכה טו הנושא גיורת ובתה הגיורת או שתי אחיות מן האם יושב עם אחת מהן ומגרש השנייה וכ"כ בש"ע יו"ד סי' רסט סעיף ה'. וכ' הה"מ ברייתא פ' נושאין נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת ופי' בגר שנשא בגיותו אשה ובתה ונתגיירו עמו קאי כ"פ המפרשים ורבינו כ' דין זה במי שנשא אשה ובתה שנתגיירו ואפי' היה זה שנשאן ישראל ודינו ודאי אמת וכ"כ רש"י ע"כ. וקשה בסוגיין מבואר כדברי המפרשים ודלא כדעת הרמב"ם שהרי מסיים בד"א שלא הכיר באחת מהן משנתגייר ש"מ דבגר שנשא בגיותו אשה ובתה איירי. ומדמסיים ואם הכיר את שתיהן כיון שהכיר הכיר ש"מ דבדיעבד לא יוציא ודלא כרמב"ם. ומ"ש הה"מ שכ"כ רש"י. לא ידענו מאי קאמר דז"ל רש"י וא"ת שנשא גיורת שנתגיירו האם והבת דלית להו קורבה דכקטן שנולד דמי ל"ל גר אפי' בישראל נמי מצי למימר הכי ע"כ. מדבריו אלו משמע בהיפך אס"ד דאף לאחר שנתגיירו אסורים ה"ל לתנא למיתני דינו בישראל שנשא גיורת ובתה הגיורת אלא ודאי לאחר שנתגיירו לית בהו איסורא מיהו בסנהדרין דף נח ע"א פירש"י בד"ה נשא אשה ובתה אשאר גרים קאי כשנשאם בגיותם ונתגיירו עמו א"נ אהא קאי ומשום דהך גיורת קאמר וה"ה לישראל גמור. ונראה דהרמב"ם דייק פירושו מדברי הבבלי שם דגרסי' התם אמר מר נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת לכתחלה לא יכנוס השתא אפוקי מפיק לכתחלה מיבעיא התם קאי וכו'. וקשיא אס"ד בישראל שריא בדיעבד אם כנם אשה ובתה לישני כונס אחת ומוציא אחת היינו שנשאה בגיותו ולא בא עליה לאחר שנתגייר. ולאחר שנתגייר לכתחלה לא יכנוס ועוד לפ"ז צ"ל דהבבלי והירושלמי פליגי דהא לירושלמי באם בא עליהן לאחר שנתגייר לא יוציא ובבבלי אמרי' דיוציא ואפי' בדיעבד כדאמרי' השתא אפוקי אפיק וכו' וכמ"ש. לכך מפרש הא דתניא נשא אשה ובתה איירי בישראל והואיל ואיכא תרתי לריעותא דאתי לאחלופי בישראל וגם הגיורות יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הלכך יוציא אבל בנשאה בגיותו דליכא למיחש לאחלופי אלא משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה וכו' הלכך בדיעבד לא יוציא. נמצא שני התלמודים שוין. מיהו עדיין קשיא ה"ל לרמב"ם לבאר דין דנשא בגיותו אשה ובתה וצ"ע: