והדר אכיל חסא בלא ברכה. עמ"ש תו' בשם הריט"ע ומה שהק' עליו ויש ליישב דס"ל דבאמת אינו בא לטבל ולפרפרת הפת כ"א למצותו וא"כ בדין הוא לברך עליו (אדרבא בזה"ז אסור לאכול מצה עמו כדלקמן) וא"כ הי' בזה די היכר לתינוק' כיון שמברכין עליו פה"א משא"כ בכל השנה ידעו שאינו בא לפרפ' וישאלו למה הוא בא אלא שאין עושין מצות חבילות חבילות שיהי' החזרת למצות מרור ולהיכרא והוה ב' מצות על דבר א' לכן עבדי' טבול ראשון להיכרא וממילא מברכ' עליו בפה"א ונפטר החזרת וליתבי' היכרא כנלע"ד ודוק:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על פסחים · דף 115a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מצות אין מבטלות זא"ז. הארכתי בסוגי' זו בחי' הל"ת שלי בקונטר' תדרשנו משם ונלע"ד הטעם שאין מבטלין זא"ז משום דה"ל מב"מ ולא בטל דע"כ לא פליגי רבנן עלי' דר' יהודה וסברי דמב"מ בטל אלא באיסור והיתר דה"ל אינו מינו שזה איסור וזה היתר ומש"ה בדבר שיל"מ דעתיד להיות כמוה וה"ל היתר והיתר כמ"ש הר"ן בנדרים אלא דבדשיל"מ דעכשיו מיהת איסור הוא בעי' שיהי' עכ"פ מב"מ בעצמו ולא מהני מה שעתיד להיות היתר אבל ששניהם מצות עתה ה"ל מב"מ אע"ג שאינו בעצמו מב"מ כן במצות משמע לשון הר"ן בנדרים:
אלא אר"א עמ"ש תו' ע"ז ומסקו דלהלל לכתחלה מצוה לכרוך ובדיעבד יוצאין בלא כריכה נלע"ד דאי להלל אפי' בדיעבד לא נפיק א"כ מנ"ל דמצות אין מבטלות דלמא ס"ל להלל מבטלות זא"ז והואיל וחזי דקרא כתי' על מצות ומרורים שיאכלו זע"ז והי' קשה לו הלא מבטלת זא"ז ע"כ אמר דאינו יוצא בלא כריכה ולא הוה מצוה זה בלא זה ולא שייך מצות מבטלת כי כך היא מצותו ומנ"ל להש"ס להוכיח אע"כ בדיעבד יוצא בלא כריכה וכל א' מצוה בפ"ע ומוכח שפיר ודוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3ea788498b57001a7973d60c308d690e48b36427afc0c70813ff102f9bdc551f