נחתכה רגלו מארכובה ולמעלה. שנקבר חסר מדבר שאינו יכול לחיות אין לו רקב:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נקברה עמו. אותו חתיכת רגל מארכובה ולמטה ה"ל כשני מתים וכל אחד נעשה גלגילין לחבירו:
מארכובה ולמעלן. כיון דהחיות תלוי בו ה"ל כגוף המת ואינו נעשה גלגילין:
ה"ג קשר מן הארכובה ולמטן. אחר שנחתך מן הארכובה ולמטה חזר ונתקשר או שחזר וקשרו ודבקו בו מהו שיעשה גילגלין או לא:
ואמר. להו א"כ אפי' לא נחתכה כלל נימא דרואין אותה כאלו היא חתוכה שכן דרך להפרד קודם שנעשה רקב ויהיה כגילגלין אלא ודאי מכיון שהיא מחוברת לו ה"ל כאלו הוא גוף אחת א"כ ה"ה בנקשרה:
חסר. מן המת אבר מהו שיהיה לו רקב:
נשמעינה מן הדא. תא שמע:
ואין לו תפושת קבר. דתנן לקמן המוצא מת מושכב בדרך נוטלו ואת תפושתו ואלו הכא כיון דחסר אין צריך ליטול תפושתו עמו:
ואין לו שכונת קברות. דתנן לקמן מצאו שלם ה"ז שכונת קברות וקנה מקומו וכי חסר אבר אחד מהן אינו שכונת קברות ולא קנו מקומן:
ייבא כיי. אתיא כהאי דתנן אהלות פ"ק כמה חסרון בגלגולת כדי שינטל מן החי וימות:
וכא כן. וה"נ אם נחסר דבר שעושה אותו טרפה הוה חסרון ואין לו רקב:
ופריך הגע עצמך. אמור לנפשך אם ניקב הושט ואינו חסר ואפ"ה הוא טרפה:
לית לך אלא כהדא. אין לך לפשוט בעיא דחסר אלא כהא:
נחתכה רגלו מן הארכובה ולמטה. לצד הארץ:
יש לו רקב. דבעינן תרתי חסר מדבר שעושה אותה טרפה וזה אע"פ שחסר אינו עושה טרפה ונקובת הושט אף שעושה טרפה לא חסר מידי אבל מן הארכובה ולמעלן לצד הגוף דאית ביה תרתי אין לו רקב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e