מאן דאמר דמן. של נפלים מטמאין ברביעית דדינן כמת גדול אף רקב יש להן ומ"ד דמן טהור דלא מקשינן למת גדול לכל מילי אף רקב אין להן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלוליות. תילי קרקע:
שהנשים קוברות שם נפליהן. שאין בני אדם מטין מן הדרך לעבור עליהן לכך עפרן טמא כשאר עפר קברות ואס"ד שאין לנפלים רקב אף עפרן טהור:
לא מסתברא. טעם דעפר תלוליות טמא אלא משום מוכי שחין שאיבריהן נופלים שקוברין שם איבריהן וכיון שכן אית לך מימר עפרן טמא משום רקב בתמיה הא אין רקב לאבר מן החי אלא טומאת עפרן משום מגע שמא יגע בעצם כשעורה שעדיין לא נרקב א"כ בנפלים נמי איכא למגזר הכי:
ופריך והא תני. תוספתא פ"ב דאהלות:
נטל. מן התלוליות עפר וחזר ונתן לשם עפר אחר טהור דאין לטמאה עוד משום רקב שע"י עפר חדש שנתנו לשם נעשה הרקב שהיה שם גלגילין וטהור ואס"ד דטמאה משום מגע עצם כשעורה לעולם תהא טמאה:
ומשני תיפתר. תפרש הך ברייתא אתיא כרשב"ג ור' יודן הוא דאמר כת"ק:
עקרו. להתל ממקומו טמא דטומאתו משום מגע עצם כשעורה ועדיין בטומאתו עומד אע"פ שעקרו:
רשב"ג מטהר. דטומאה דתלוליות משום רקב וכיון שעקרו וניתן לשם עפר חדש תו אין לו רקב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e